האימפריה התדמורית – הבדלי גרסאות

האימפריה הרומית הייתה יציבה עד לשנת 235 שבה נרצח [[אלכסנדר סוורוס]] והאימפריה נכנסה למשבר ואנרכיה{{הערה|משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ג), עמ' 755.}}. המשבר התבטא במספר דברים כגון, חוסר יציבות שלטונית-, קיסרים התחלפו ללא הרף. משבר כלכלי אדיר שגרם לאינפלציה ולירידת היקף המסחר. האמצעים שנקטה האימפריה הרומית כדי להתמודד עם המשבר גרמו להתרופפות תחושת הביטחון, הן ביטחון בנפש והן ביטחון ברכוש. המסים הועלו, הוחרמו בגדים, בהמות ומזון לצורכי צבא ונלקחו תושבים ובהמות לעבודות כפיה מטעם המדינה. הממונים על אכיפת חוקים חדשים אלו היו בעלי משרות עירוניות, ביצוע התפקיד דרש מהם להיות אחראים לתשלום מלא של המסים וביצוע הגזרות בעירם, הם החלו להתחמק ולברוח מתפקיד זה, בשל הקושי באחריות על הביצוע של הדרישות הקשות מבני עירם. על רקע משבר זה שנקרא גם "המשבר של המאה השלישית", עלתה זנוביה לשלטון{{הערה|גדעון פוקס, עיר רבת ימים: אשקלון בתקופה ההלניסטית והרומית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2001), עמ' 47; משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ג), עמ' 755.}}.

אודינת בעלה של זנוביה היה נאמן לקיסרות הרומית, הוכר כשותף לה, והיה ממונה על החלק המזרחי של האימפריה. בשנת 267 נרצח אודינת, והשלטון עבר לאשתו זנוביה ולבנו בן השנה [[וובלתוהבלת]], עם כל הסמכויות שהיו לו{{הערה|שם.משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית עמ' 748.}}. המלכה החדשה זנוביה רצתה לנצל את המשבר של ה[[קיסרות]] כדי לכבוש את החלק המזרחי של האימפריה{{הערה|בנימין לאו: חכמים - חכמים - כרך רביעי : ממשנה לתלמוד (משכל- ידעות ספרים, 2012) עמ' 270.}}. בשנת 268\9 כבשו התדמוריים את [[אנטיוכיה]] שבסוריה ועם צבא של 70,000 איש מתדמור ומסוריה ועם בעלי ברית מקומיים של זנוביה, השטלתו על [[מצרים התחתונה]] והשאירו שם חיל-מצב של 5000 איש. במהלך הכיבוש הראשון, נציב מצרים [[פרובוס]] היה בחוץ לארץ ועסק בגירושם של ה[[גותים]] מ[[אסיה הקטנה]] וכאשר שב למצרים הצליח להתגבר על חיל המצב והם חזרו לסוריה, אך התדמורים שבו וכבשו את כל מצרים התחתונה למעט [[אלכסנדריה]]. פרובוס התאבד כדי לא ליפול בשבי התדמורים. התדמורים המשיכו בניסיונם להשתלט על כל מזרח האימפריה, פלשו לאסיה הקטנה והגיעו עד [[ים השיש]]{{הערה|משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ג), עמ' 759; גדעון פוקס, עיר רבת ימים: אשקלון בתקופה ההלניסטית והרומית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2001), עמ' 47.}}.