קוונטיזציה (עיבוד אותות) – הבדלי גרסאות

'''קוונטיזציה''', ב[[מתמטיקה]] וב[[עיבוד אותות ספרתי|עיבוד אותות דיגיטלי]] , הוא תהליך של מיפוי קבוצה גדולה של ערכי קלט לקבוצה קטנה יותר של ערכי פרטפלט. קוונטיזציה גם מהווה את הליבה של אלגוריתמי [[דחיסה מאבדת נתונים|דחיסה מאבדת נתונים.]].

ההפרש בין ערך הנקלט והערך הדגום שלו נקרא '''שגיאת קוונטיזציה'''.

התקן או פונקציה אלגוריתמית שמבצע קוונטיזציה נקרא '''קוונטיזר''' ממיר אנלוגי-לדיגיטלי הוא דוגמא קוונטיזרלקוונטיזר.

ה- ADC יכול להיות מודל בעל שני תהליכים: [[דגימה (עיבוד אותות)|דגימה]] וקוונטיזציה. הדגימה, ממירה אות מתח (כפונקציה של זמן) לאות בדיד (רצף של מספרים ממשיים ).  

הקוונטיזציה, מחליפה כל מספר ממשי עם קירוב מתוך קבוצה סופית של ערכים בדידים (רמות), דבר הכרחי לאחסון ולעיבוד בעזרת שיטות נומריות.  

אורכי מילה המייצגת את הרמה נפוצים בגדלים: 8 סיביות (256 רמות), 16 סיביות (65,536 רמות), 32 סיביות (4.3 מיליארד רמות), וכן הלאה, אם כי כל מספר של רמות קוונטיזציה אפשרי (לא רק מבסיס 2).  

באופן כללי, בפעולת ADC מאבדים מידע. לכן אותות בדידים הם רק קירוב של האות האנלוגי.  

ככל שנגדיל את אורכי המילה כך הדיוק יהיה טוב יותר, ושגיאת הקוונטיזציה תקטן, אך על מנת להגדיל את הזיכרון נאלץ זיכרון גדול יותר וכוח עיבוד גדול יותר.