צער בעלי חיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 18099507 של 87.69.118.194 (שיחה) |
מ עיצוב |
||
שורה 7:
==התפתחות המושג==
[[הממלכה המאוחדת]] הייתה חלוצה במערב בחקיקת [[חוק]]ים כנגד התאכזרות לבעלי חיים. החוקים הראשונים נחקקו ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] נגד התאכזרות בבעלי חיים הקשורים לאדם כמו [[כלב]]ים ו[[סוס]]ים במקביל להיתר להמשיך ל[[צייד|צוד]] בעלי חיים דומים כמו [[שועל]]ים. חוקים אלו עודכנו במהלך השנים והכילו תחומים
יש מדינות בהן חוקקו חוקים כנגד שימוש בבעלי חיים במופעי [[קרקס]], ונקבעו סייגים ל[[ניסויים בבעלי חיים]].
שורה 21:
==צער בעלי חיים ביהדות==
{{ערך מורחב|צער בעלי חיים (יהדות)}}
'''צער בעלי חיים'''
מתוך הגישה של הגנה על בעלי החיים הוטלו איסורים אחדים: איסור על שחיטת בעל חיים וצאצאיו ביום אחד, איסור העבדת בעלי חיים בשבת, איסור חריש על ידי צמד של [[פרה|שור]] ו[[חמור]] בשל ההבדלים שביניהם, איסור [[לא תחסום שור בדישו|"לחסום שור בדישו"]], וכן חובות שהוטלו על האדם ביחס לבעל חיים כגון: "עזוב תעזוב עמו" לפיה מצווה אדם לעזור לחמור הכורע תחת משאו.
שורה 32:
==אגודות==
לשם מניעת התאכזרות לבעלי חיים, הוקמו בארצות השונות אגודות וולונטריות. מבין האגודות הראשונות, אחת החשובות היא ה-Royal Society for the Prevention of Cruelty to Animals שהוקמה בבריטניה בשנת 1824 בשם SPCA. לאגודה זו קמו שלוחות הן בממלכה המאוחדת (בוולש, בסקוטלנד ועוד) והן מחוץ לאיים הבריטיים
מאוחר יותר הוקמו אגודות מתמקצעות כמו: Royal Society for the Protection of Birds להגנה על בעלי-כנף. אגודות חובבי כלבים וחתולים ששמו לעצמם פרט למניעת התאכזרות, כאחת המטרות, לדאוג לבעלי חיים ללא בית, לדאוג להם למחסה זמני ולנסות למצוא בני-אדם ש"יאמצו" אותם. ואף אגודות להגנה על חמורים וסוסים מפני התעללות והעבדה בפרך.
|