החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ קטלוג תבנית עריכה
שורה 1:
{{עריכה|נושא=מדעי החברה}}
'''החלטה מספר 1325''' של [[מועצת הביטחון|מועצת הביטחון של האו"ם]] מיום 31.10.2000 ("החלטה 1325"), מצהירה על המחויבות של מועצת הביטחון של האו"ם להגן על [[אישה|נשים]] ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי [[שלום]] וב[[פוליטיקה]] הבינלאומית.
החלטה זו שנתקבלה לאחר שנים רבות, עקובות מדם, הצהירה על הצורך של קובעי מדיניות ושל ה[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]] להסתכל על חוויותיהן של נשים ונערות החיות באזורי לחימה וסכסוכים אלימים מתוך נקודת מבט [[מגדר]]ית ומתוך הכרה בהשפעה הייחודית הקיימת על נשים, נערות ([[ילדות|וילדים]]) במצבים כגון דא. החלטה 1325 מהווה את המסמך הרשמי הראשון של מועצת הביטחון שדרש מהצדדים המעורבים בסכסוכים אלימים לכבד [[זכויות נשים]] ולתמוך בשיתוף וייצוג נשים בתהליכי משא ומתן לשלום ובפתרון [[סכסוך|סכסוכים]].
את ההחלטה יזמה שרת החוץ של [[נמיביה]] בעת שכיהנה כראש המועצה לביטחון של האו"ם, לאחר עבודת לובי של ארגוני נשים, שבראשם יוניפם (UNIFEM).
בעקבות החלטה זו, גיבשו 23 [[מדינה|מדינות]] ברחבי העולם תוכניות פעולה לאומיות (National Action Plans) להטמעת עקרונות החלטה 1325 , ובכללן [[ארצות הברית]], [[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], [[ליבריה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[ספרד]], [[נורווגיה]] ו[[הפיליפינים]]. [[מדינת ישראל]] הייתה המדינה הראשונה בקרב חברות האו"ם אשר הטמיעה בחוק חלק מעקרונות החלטה 1325, אולם עד שנת [[2012]] טרם אימצה תוכנית פעולה לאומית בנושא.
 
==עיקרי ההחלטה==