הבדלים בין גרסאות בדף "צדוק שלוש"

נוספו 3 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
מ (←‏קורות חייו: הוספת תמונה)
מ (תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#)
 
==קורות חייו==
[[תמונהקובץ:צדוק שלוש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צדוק שלוש]]
[[תמונהקובץ:צדוק שלוש2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צדוק שלוש ורוז אפלבוים מאורסים]]
צדוק אברהם שלוש נולד ב-[[15 באפריל]] [[1898]] ב[[נווה צדק]], השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות [[יפו]]. סבו [[אהרן שלוש]] היה בין מחדשי היישוב היהודי ביפו בסוף [[המאה ה-19]] וממייסדי [[נווה צדק]], ואביו [[יוסף אליהו שלוש]] היה בין מייסדי [[אחוזת בית]], גלגולה הראשון של העיר [[תל אביב]]. צדוק שלוש התחנך בבית הספר היסודי "אליאנס" ביפו (שלימים עבר למבנה אחר בנווה צדק המשמש כיום כאחד המבנים ב[[מרכז סוזן דלל]]). בילדותו היה שובב, וככל הנראה סבל מ[[סהרוריות]].{{הערה|1=אהרן שלוש, '''מגאלאבייה לכובע טמבל''', הוצאת המחבר, תל אביב, 1991, עמ' 155}}
 
 
שלוש הרחיב את עסקיו ל[[מזרח אירופה]] בשנת [[1933]]. בעיניו הייתה [[רומניה]] יעד מועדף, מפני שמהעצים הרבים שביערותיה היה ניתן לייצר ארגזים למשלוח פרי הדר, ומפני שהתחבורה הימית בין [[עיר נמל|עיר הנמל]] [[קונסטנצה]] ובין [[נמל חיפה]] הייתה סדירה ונוחה. הוא ייסד את [[לשכת המסחר ארץ ישראל-רומניה]] יחד עם עוד 25 פרדסנים, יצואנים ואנשי תעשייה ומסחר, ונבחר לעמוד בראשה. בכך עקף את המגבלה שנוסחה בסעיף 18 של כתב ייפוי הכוח שניתן לבריטניה על ידי [[חבר הלאומים]], ובו נכתב כי ממשלת המנדט לא תפלה בין מדינות שונות בכל הנוגע לקשרי המסחר עם שטח המנדט ולא תחתום על הסכמי סחר שיעניקו הטבות לארגון כלכלי זה או אחר. ממשלת [[רומניה]] הטילה על שר המסחר והתעשייה שלה לקדם את המשא-ומתן עם לשכת המסחר. שלוש מצא פתרון לקשיי הייצוא של ממשלת רומניה שנבעו מחוסר ב[[מטבע חוץ]] - הוא יצר מערכת של [[סחר חליפין]] שבמסגרתה יוצאו [[פרי הדר]] מ[[פלשתינה-א"י]] בתמורה לארגזי עץ שיוצאו מ[[רומניה]]. כבר לאחר שנת פעילות אחת, שלוש זכה לעיטור הצטיינות מטעם הממשלה הרומנית. מדי שנה היה נוסע לרומניה ומחדש את הסכמי הסחר לקראת שנת הייצוא הבאה ומסכם את כמות ה[[אונייה|אוניות]] הדרושה ומחירי ההובלה. היותה של ארץ ישראל שטח מנדט יצר ואקום בתחום [[משרד החוץ (כללי)|יחסי החוץ]], שאליו נשאב צדוק שלוש כמעין תחליף ל[[שגריר]]. הישגיה של [[לשכת המסחר ארץ ישראל-רומניה]] היו ניכרים, ואף צוינו בדוח המלא של [[ועדת פיל]].
[[קובץ:צדוק שלוש בצעירותו.jpg|thumbממוזער|צדוק שלוש בצעירותו]]
בשנת [[1937]], ממשלת [[רומניה]] אסרה על העברת התרומות שנאספו מ[[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ל[[קרן היסוד]] ו[[הקרן הקיימת]], בשל החרפת המשבר המוניטרי וגם בשל התגברות ה[[אנטישמיות]]. הנהלת [[הסוכנות היהודית]] שלחה את צדוק שלוש לפתור את המצב ב[[בוקרשט]]. שלוש השתדל אצל כל בעלי התפקידים במערכת השלטון הרומנית, והצליח לשחרר את כספי התרומות ולזכות בהערכתם של [[המוסדות הלאומיים]] ב[[היישוב היהודי|יישוב היהודי בארץ]].