אריק קלפטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
ב-[[1976]] עמד קלפטון במרכזה של מחלוקת ושל האשמות ב[[גזענות]], לאחר שהתבטא, במהלך קונצרט ב[[ברמינגהאם]], כנגד זרם ההגירה המתגבר לאנגליה. קלפטון גם תמך בפומבי במדינאי הבריטי [[אנוך פאואל]] שקרא לעצור את הפיכתה של בריטניה ל"מושבה שחורה". התבטאויות אלו של קלפטון, כמו גם התבטאויות דומות של [[דייוויד בואי]], הביאו ליצירת תנועה מוזיקלית-פוליטית בבריטניה בשם [[רוק נגד גזענות]]. למרות הנזק שגרמו התבטאויותיו לקריירה שלו ולתדמיתו, סירב קלפטון לחזור בו ולשנות את עמדתו ואף התכחש לקיום סתירה בין עמדותיו הפוליטיות ובין התבססות המוזיקה שלו על סגנון שנוצר על ידי מוזיקאים שחורים.
בסוף [[שנות השבעים]] נאבק קלפטון כדי להשתלב בשינוי הטעם המוזיקלי של הקהל הרחב שנטה לעבר [[מוזיקת פופ|מוזיקת הפופ]]. במקביל, הוא התדרדר ל[[אלכוהוליזם]] ואושפז. את תקופת ההחלמה שלו עשה ב[[אנטיגואה]], שבה גם סייע להקים, מאוחר יותר, מרכז [[שיקום (רפואה)|שיקום]] לנפגעי שימוש בסמים ואלכוהוליזם בשם The Crossroads Centre. במהלך [[שנות השמונים]] הוציא קלפטון מספר אלבומים אשר לא זכו לאהדת הביקורת. האלבום היחידי אשר כן זכה לשבחים היה Journeyman שבו עזב קלפטון את מוזיקת הפופ וחזר אל שורשיו הבלוזיים. כמו כן, הוא זכה להערכה ואף לפרס על כתיבת המוזיקה, בצוותא עם [[מייקל קיימן]], ל-Edge of Darkness, סדרת הטלוויזיה המוערכת של ה-[[BBC]].
ב-[[1985]] פגש קלפטון את איבון חאן קלי, ובין השניים התפתחו יחסים שתוצאתם הייתה לידת בתם, רות, באותה שנה. ב-[[1988]] התגרשו קלפטון ופטי בויד. בתחילת שנות התשעים חווה קלפטון שתי טרגדיות. הראשונה הייתה מותו של הגיטריסט [[סטיבי ריי וואהן]] ב-[[27 באוגוסט]] [[1990]] יחד עם עוד שני חברי צוות במסע ההופעות המשותף של וואהן וקלפטון, בתאונת [[מסוק]]. קלפטון היה אמור לטוס במסוק באותה טיסה, אך ויתר על מקומו לוואהן.
| |||