כור המצרף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
הרחבה |
||
שורה 1:
[[
[[
על פי ה[[נצרות]] ה[[קתולית]], '''כור המצרף''' (ב[[לטינית]]: '''Purgatorium''') הוא מקום או מצב בו מתבצע מירוק נשמתו של מי שלא [[חטא]] [[שבעת החטאים|חטאי מוות]] (Mortal Sins). בכור המצרף הנשמה נענשת על [[חטא בר כפרה (נצרות)|החטאים בני הכפרה]] (Venial Sins) שחטא האדם בחייו, לפני המעבר ל[[גן עדן|גן העדן]].
ניתן למצוא אזכורים מוקדמים למקום בו מתבצע מירוק נשמות כבר בכתביו של [[אמברוזיוס הקדוש]]. היסודות לאמונה בכור המצרף המתואר כאן הופיעו לראשונה במאה החמישית, בכתביו של [[אוגוסטינוס]].
כור המצרף השפיע רבות על החיים בימי הביניים. האדם הפשוט בימי הביניים האמין כי באמצעות תפילות, עריכת [[מיסה|מיסות]], וקניית [[שטר מחילה|שטרי מחילה]], ביכולתו להציל את עצמו ואת יקיריו מייסורי כור המצרף. הכנסייה טיפחה אמונה זו באמצעות דרשות וספרות ענפה. מוכרות דוגמאות רבות לתיאורי העולם הבא, הכוללות גם את הייסורים העוברים על הנשמות בכור המצרף. אחת היצירות הספרותיות הבולטות ביותר אשר נכתבו בימי הביניים, [[הקומדיה האלוהית]] מאת [[דנטה אליגיירי]], עוסקת בהרחבה בתיאור כור המצרף.
במהלך ימי הביניים ועד לעת החדשה, האמונה בכור המצרף עמדה במוקדן של מספר מחלוקות תאולוגיות.
==תאולוגיה==
הדוקטרינה של כור המצרף נתמכת במספר פסוקים
רעיון כור המצרף מוזכר אצל [[הומרוס]] בתיאור ארץ הרפאים ב[[אודיסאה]] {{ציטוט|תוכן="שם ראיתי את מינוס .... שרביט זהב בידו ומדבר משפטים עם המתים"|מקור=אודיסאה 11, תרגום אהרון שבתאי}}
===תנ"ך===
הציטוט אשר בו נעשה השימוש הנרחב ביותר להוכחת הדוקטרינה של כור המצרף נמצא ב[[ספר חשמונאים ב]], ספר מן [[הספרים החיצוניים]] אשר שייך על פי הנצרות לברית הישנה.
{{ציטוט|תוכן=ויקח מהם תרומה לה' אלפים דרכמונים כסף, וישלח אותם ירושלימה להקריב מהם קרבן אשם לה', ולכפר על נפשות המתים. ותחשב לו לצדקה, כי לולא האמין כי יעיר אלוהים את רוחו על כל ישני עפר, כי עתה תפילתו תועבה לכפר בעד המתים. ובזאת הזכירם כי נוצר ה' את חסדו לכל המתים באמונתו ולמייחלים לחסדו, ויצו להקריב אשם בעדם לנקותם מפשעם.|מקור=ספר חשמונאים ב', פרק יב', פסוקים נח'-ס'}}
על פי פרשנותה של הכנסייה הקתולית, ניתן להבין מפסוקים אלו כי קיים מצב לאחר המוות, אשר בו ניתן עדיין לכפר על חטאי המתים באמצעות תפילה וקרבנות.
===הברית החדשה===
ב[[הראשונה אל הקורינתיים|איגרת הראשונה אל הקורינתיים]] נכתב:
שורה 25 ⟵ 29:
==התפתחות היסטורית==
המילה פורגטוריום (המונח הלטיני לכור המצרף), קיבלה את משמעותה המוכרת
===ראשית הנצרות===
כבר במסורת הנוצרית המוקדמת מחברים שונים התייחסו לאותו מקום או מצב ביניים שזכה מאוחר יותר לכינוי כור המצרף.
שורה 31 ⟵ 36:
* במאה השלישית, [[אוריגנס]] מדבר על "אש מטהרת" אשר תפריד את "הקש והתבן מהאבנים הטובות" (בדומה לאיגרת אל הקורינתיים).
* [[אמברוזיוס]], בתפילתו לאחר מותו של [[תאודוסיוס הראשון]], מביע את האמונה כי תפילות לאחר המוות מסייעות למירוק נשמת הנפטר.
* היסודות לתפיסת כור המצרף אשר הייתה מקובלת בימי הביניים הונחו לראשונה כבר במאה החמישית, על ידי [[אוגוסטינוס]].
* [[קאיסריוס הקדוש|קאיסריוס הקדוש מארל]] כבר מבדיל בין סוגי חטאים שונים.
* גרגוריוס הראשון היה האפיפיור הראשון שאימץ את התפיסה התאולוגית העומדת בבסיסה של האמונה בכור המצרף, כחלק מהדוקטרינה הכנסייתית. הוא אף הרחיב את התפיסה, ותיאר את מניעת הזכות לחזות בפני האלוהים (על פי התפיסה הנוצרית, אחד מתענוגות גן העדן) כאחד מהייסורים המשמשים למירוק החטאים.
* פרשנותו של [[איזידור מסביליה]] לפסוקים המובאים מעלה טוענת כי חטאים מסוימים ייסלחו וימורקו לאחר המוות על ידי אש מטהרת כלשהי{{הערה|1=De Ordine Creaturarum, C. 14, N. 6, על פי הערך "כור המצרף" באנציקלופדיה הקתולית}}.
במקביל להתפתחות התאולוגית של מושג כור המצרף על ידי אבות הכנסייה, ניתן היה לראות גם התפתחות טקסים אשר כללו תפילות למען נשמות המתים.
==ראו גם==
| |||