כור המצרף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
על פי ה[[נצרות]] ה[[קתולית]], '''כור המצרף''' (ב[[לטינית]]: '''Purgatorium''') הוא מקום או מצב בו מתבצע מירוק נשמתו של מי שלא [[חטא]] [[שבעת החטאים|חטאי מוות]] (Mortal Sins). בכור המצרף הנשמה נענשת על [[חטא בר כפרה (נצרות)|החטאים בני הכפרה]] (Venial Sins) שחטא האדם בחייו, לפני המעבר ל[[גן עדן|גן העדן]]. אדם שחטא בחטא מוות לא זכאי למירוק נשמתו בכור המצרף, ונשמתו נדונה לייסורי נצח ב[[גיהנום]].
ניתן למצוא אזכורים מוקדמים למקום בו מתבצע מירוק נשמות כבר בכתביו של [[אמברוזיוס הקדוש]]. היסודות לאמונה בכור המצרף המתואר כאן הופיעו לראשונה במאה החמישית, בכתביו של [[אוגוסטינוס]]. כבר בשלהי המאה השישית, הדוקטרינה (שהתפתחה מעט מאז ימי אוגוסטינוס), אומצה על ידי האפיפיור [[גרגוריוס הראשון]]. למרות זאת, היא קיבלה אישור כנסייתי והגדרה רשמית רק ב[[ימי הביניים]], בשנת [[1274]], ב[[ועידת ליון השנייה]]{{אנ|Second Council of Lyon}}.
כור המצרף השפיע רבות על החיים בימי הביניים. האדם הפשוט בימי הביניים האמין כי באמצעות תפילות, עריכת [[מיסה|מיסות]], וקניית [[שטר מחילה|שטרי מחילה]], ביכולתו להציל את עצמו ואת יקיריו מייסורי כור המצרף. הכנסייה טיפחה אמונה זו באמצעות דרשות וספרות ענפה. מוכרות דוגמאות רבות לתיאורי העולם הבא, הכוללות גם את הייסורים העוברים על הנשמות בכור המצרף. אחת היצירות הספרותיות הבולטות ביותר אשר נכתבו בימי הביניים, [[הקומדיה האלוהית]] מאת [[דנטה אליגיירי]], עוסקת בהרחבה בתיאור כור המצרף.
| |||