תחנת הרכבת חיפה – חוף הכרמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{תחנת רכבת בישראל
|שם התחנה=חיפה חוף הכרמל
|תמונה=[[תמונהקובץ:תמונתחיפהחוףהכרמל.JPG|250px]]
|נגישות=נגישה לבעלי מוגבלויות
|מיקום=בקילומטר ה-8.875 על הקו הראשי
שורה 9:
|חנוכת התחנה=[[10 ביולי]] [[1999]].
|שירות רכבות=לנהריה, הקריות, בנימינה, ת"א, באר שבע, נתב"ג, אשקלון, לוד.
|שלט=[[תמונהקובץ:שםחיפהחוףהכרמל.JPG|מרכז|150px]]
|קואורדינטות={{coord|32.793472|N|34.957328|E|display=inline,title|type:landmark}}
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל|אורך=34.957328|רוחב=32.793472|כותרת=לא|כיוון כתב=ימינה}}
}}
[[קובץ:2009.07.01 04 Hof Hacarmel station.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרכז השליטה והפיקוד מעל תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל]]
[[תמונהקובץ:תרשיםחיפהחוףהכרמל.JPG|שמאל]]
'''תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל''' היא תחנת נוסעים של [[רכבת ישראל]] המשרתת בעיקר את דרום-מערב העיר [[חיפה]], את [[טירת כרמל]] ואת יישובי [[מועצה אזורית חוף הכרמל|חוף הכרמל]]. מעל התחנה נמצא [[משוא"ה| מרכז השליטה והבקרה הארצי]] של רכבת ישראל, שהחליף את תא האיתות והבקרה הראשי ב[[תחנת הרכבת חיפה מרכז]] ("הפיקוד הישן"). התחנה קרויה ע"ש שאול רזיאל, שהיה מנכ"ל [[רשות הנמלים והרכבות]] בשנים 1983-1993. התחנה נמצאת על מסילת החוף של [[רכבת ישראל]], בסמוך ל[[מרכזית חוף הכרמל|תחנת האוטובוסים המרכזית חוף הכרמל]] ו[[חוף דדו]] ובקרבת מתחמי ספורט ומתחמי פעילות עסקית ענפה ([[פארק מתם]], [[מרכז קונגרסים בינלאומי חיפה|מרכז הקונגרסים]], קניון חיפה ו[[קסטרא (קניון)|קניון קסטרא]]). חוף הכרמל עצמו נמצא כקילומטר וחצי צפונית לתחנה.
 
שורה 24:
מיד עם פתיחת התחנה, היא תפסה את הבכורה מ[[תחנת הרכבת חיפה בת גלים]] והפכה לתחנת הרכבת העיקרית של [[חיפה]]. מספר הנוסעים הגדול נבע מאפשרות החנייה חינם, ממיקומה בפאתי העיר ונגישותה הנוחה למרכזי תעסוקה ומסחר. בשנת [[2003]] נפתחה בסמוך לתחנת הרכבת [[מרכזית חוף הכרמל|תחנת האוטובוסים המרכזית]], בה אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים, וכמות הנוסעים גדלה אף יותר.
 
ב[[אפריל]] [[2005]] החלה בנייתו של מרכז השליטה והבקרה הארצי של [[רכבת ישראל]] (משוא"ה), בקומה השנייה של מבנה תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל, ובדצמבר [[2008]] החל המרכז לפעול וכל פעילות השליטה והבקרה של רכבת ישראל עברה אליו.
 
ב-[[16 ביולי]] [[2006]], בעיצומה של [[מלחמת לבנון השנייה]], שותקה תנועת הרכבות לתחנה לאחר שטיל [[קטיושה]] פגע במוסכי הרכבת ב[[חיפה]] והרג שמונה מעובדי רכבת ישראל, טיל אחר פגע במבנה משרדים מאות מטרים מן התחנה. כעבור כמה ימים חודשה תנועת הרכבות לתחנה בעקבות לחץ ציבורי כבד.
שורה 33:
רציפים 1 ו-4 הם רציפי צד - רציף 1 (המערבי ביותר) צמוד לאולם נוסעים קטן ורציף 4 (המזרחי ביותר) צמוד לאולם הנוסעים העיקרי. אורכו של רציף 4 הוא כ-70 מטר, שאר הרציפים הם באורך של כ-250 מטר. רציפים 2 ו-3 הם רציפי אי. ארבעת הרציפים ושני אולמות הנוסעים מקושרים באמצעות מעבר תת-קרקעי. במקביל למעבר התת-קרקעי שמשמש את התחנה, ישנו מעבר תת-קרקעי המשמש את המבקשים לעקוף את התחנה מבלי להיכנס אליה (מחיצות זכוכית בין המעברים מאפשרות הצצה ממעבר אחד למעבר המקביל). כניסה לתחנה ויציאה ממנה אפשריות דרך אולמות הנוסעים (הגדול מביניהם פתוח בכל שעות היממה).
 
את מבנה התחנה תיכנן האדריכל עוזי גורדון. בעקבות חריגות התקציב הגדולות בבניית [[תחנת רכבת השלום]], היה חסכון תקציבי שיקול מרכזי בתכנון המבנה‏‏המבנה:
{{ציטוט|תוכן=ביום שקיבלתי את תכנון חוף הכרמל הבהירו לי ש-no more, שהתופת התקציבית של תחנת השלום לא תחזור. מעכשיו הכל בצנעה|מקור = עוזי גורדון, מתוך הכתבה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1016100.html תרדו קצת מהפסים, מוסף [[הארץ]]]}}