נחל שניר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 85.64.94.44 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 1:
{{נהר
|שם=נחל שניר
|תמונה=[[תמונה:SnirRiver4.JPG|מרכז|250px]]
|כיתוב=נחל שניר
|אורך=65
|גובה=
|ספיקה=4.1
|שטח=640
|מוצא=מצפון-מזרח ל[[חצביה]]
|שפך=נהר [[הירדן]]
|מדינות=[[לבנון]], [[ישראל]]
|מפה=[[תמונה:Shabaa-farms2.png|מרכז|250px|מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את [[נהר הירדן]]]]
}}
'''נחל שניר''' (ידוע גם בשם '''חצבני''' או '''חצבאני''' כשמו הערבי שהוא نهر الحاصباني‎ - '''נַהְר אל-חאצבאני''') הוא אחד מ[[מקורות הירדן]], והארוך מביניהם. רובו של הנחל נמצא בתחומי [[לבנון]], ורק חלקו התחתון, מאזור הכפר [[ע'ג'ר]] ועד לנקודת חיבורו עם [[נחל דן]] ו[[נחל חרמון]] ליד קיבוץ [[שדה נחמיה]] ב[[אצבע הגליל]], נמצא בתחום [[מדינת ישראל]]. בנקודת המפגש עם הנחלים האחרים הם יוצרים את [[נהר הירדן]]. חלק מהנחל בסמוך ל[[מעיין ברוך]] הוא שמורת טבע.
 
שורה 26 ⟵ 13:
===חלקו התחתון של הנחל===
 
בחלקו התחתון אין לחצבני יובלים טבעיים הנכנסים אליו, אך נשפכים אליו פלגים אחדים מעשה-ידי-אדם, המוליכים אליו מים מן ה[[נחל דן|דן]]. העיקרי שמבין פלגים אלו הוא חלק ממפעל חצבני-דן, שנועד לניצול מי הדן ל[[חקלאות]] באזור [[עמק החולה]]. חלק מהמים המוטים מהדן משמשים להנעת [[תחנת כוח הידרואלקטרית]] קטנה (כ־2 מגה-וואט) הנמצאת מעט ממערב לגשר שניר. המים המשמשים להנעת התחנה מושבים לנחל בסמוך לגשר שניר, מגבירים את עוצמתו בחלק זה, ומאפשרים פעילות [[שיט]] במקום.{{נהר
|שם=נחל שניר
 
|תמונה=[[תמונה:SnirRiver4.JPG|מרכז|250px]]
|כיתוב=נחל שניר
|אורך=65
|גובה=
|ספיקה=4.1
|שטח=640
|מוצא=מצפון-מזרח ל[[חצביה]]
|שפך=נהר [[הירדן]]
|מדינות=[[לבנון]], [[ישראל]]
|מפה=[[תמונה:Shabaa-farms2.png|מרכז|250px|מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את [[נהר הירדן]]]]
}}
חלקו התחתון של הנחל, דרומה מ[[כביש 99]], משמש לשייט [[קיאק|קיאקים]] וסירות על ידי מספר מפעילים מקומיים, תוך ניצול הפרשי הגובה בנחל היוצרים זרימה מהירה בחלקים מהנחל. פעילות זו מותנית בזרם המים בנחל, והיא מושבתת בתקופות של זרם חזק מדי, או חלש מדי{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|הירדן מתייבש, והקייקים מושבתים |1.2343216|09.06.2014}}}}. במהלך הסדרת הנחל לשיט בוצעו בו פעולות שונות, שפגעו בערוצו הטבעי ובצמחייה בצידיו, כדוגמת כריתת עצים על גדות הנחל. בחלק זה ישנה גם [[טיילת]] על גדות הנחל, ובה [[שביל אופניים]]. חלק זה של הנחל הינו אחד האתרים המתויירים ביותר בישראל, ומבקרים בו מידי קיץ כ־200,000 ישראלים, רובם במסגרת מפעילי השיט.