הקשת הגעשית של האנטילים הקטנים – הבדלי גרסאות

מ
זוטה
מ (זוטה)
'''הקשת הגעשית של האנטילים הקטנים''' היא [[קשת איים]] המהווה את הגבול המזרחי של [[הלוח הקריבי]], [[טקטוניקת הלוחות|לוח טקטוני]] השוכן מתחת ל{{ה|ים הקריבי}}. הקשת היא תוצר טיפוסי של [[אזור הפחתה]]. ה[[קרום אוקייני|קרום האוקייני]] של [[הלוח הדרום-אמריקאי]] נע מערבה ועובר [[הפחתה]] בקצב של 2 ס"מ בשנה מתחת ללוח הקריבי.{{הערה|[http://www.mount-pelee.com/en/volcan/subduction-and-volcanic-arc.html Subduction and Volcanic Arc]}} ההפחתה יצרה את [[קשת איים|קשת האיים]] של [[האנטילים הקטנים]] - שרשרת מתפתלת של איים געשיים שאורכה כ-850 קילומטרים, בין [[פוארטו ריקו]] ל[[ונצואלה|וונצואלה]]. רדיוס הקשת מוערך ב-450 קילומטרים. בחלקה הדרומי של הקשת, בין [[מרטיניק]] ל[[גרנדה]], כוללת קשת האיים שני טורים מקבילים קרובים של [[הר געש|הרי געש]], כשהטור המזרחי נבנה בתקופת ה[[אאוקן]]. ממרטיניק צפונה מתפצלים שני טורים של הרי געש. השלוחה המזרחית היא של הרי געש רדומים שנבנו מהאאוקן ועד אמצע [[אוליגוקן]] והיא עוברת דרך האי [[מארי גאלאנט]] ועד לאי [[סומבררו (אי)|סומבררו]]. השלוחה המערבית שעליה נמצא גם האי [[מונטסראט]] ממשיכה דרך [[הר מצולה|הרי מצולה]] עד כ-100 קילומטרים צפונית מערבית לאי [[סאבא]].{{הערה|שם=Kokelaar|1=[http://books.google.co.uk/books?id=kKAPNBu6V_gC&pg=PA1 B. Peter Kokelaar, '' The eruption of Soufrière Hills volcano, Montserrat, from 1995 to 1999'']}}
 
הקשת הגעשית כוללת שבעה עשר הרי געש פעילים. בין הרי הגעש הידועים השוכנים בקשת האיים של האנטילים הקטנים נמצאים: [[לה סופרייר (סנט וינסנט)|לה סופרייר]] (La Soufrière) ב[[סנט וינסנט]], [[לה סופרייר (גוואדלופ)|לה סופרייר]] (La Soufrière) ב[[גוואדלופ]], [[סופרייר הילס]] ב[[מונטסראט]], [[פלה (הר)|פלה]] ב[[מרטיניק]], וה[[פיטונס]] ב[[סנט לוסיה]]. הר הגעש הדרומי ביותר הוא [[קיק אם ג'ני]] (Kick-'em-Jenny) [[הר געש#הרי געש תת-ימיים|הר הגעש תת-ימי]] כ-8 קילומטרים צפונית לאי [[גרנדה]], הר הגעש הפעיל ביותר באנטילים הקטנים והיחיד שהוא תת-ימי.{{הערה|שם=MountPelee|[http://www.mount-pelee.com/en/index.html Mount Pelee]}}
 
הקרום הימי העובר הפחתה מתחת ללוח הקריבי מחולק לשלושה חלקים עיקריים הנבדלים בכיוונם ובנטייתם. מונטסראט למשל שוכן מעל החלק הצפוני. עובי הלוח הקריבי באזור זה הוא כ-30 קילומטרים ועובי הלוח המופחת הוא כ-130 קילומטרים. המגע ביניהם יוצר [[אזור בניוף]] בזווית נטייה שבין 50° ל-60°. האי מונטסראט הוא קצה עליון של מבנה געשי שקוטרו בבסיס בין 25 ל-30 קילומטרים והוא משתרע מעומק של 900-700 מטרים מתחת לפני הים ועד כקילומטר מעל פני הים (פסגת סופרייר הילס). משערים כי הר הגעש החל להיבנות ב[[מיוקן]], כאשר הציר המרכזי של קשת האיים נדד מערבה, אם כי הסלעים העתיקים ביותר המצויים על פני השטח הם מה[[פליוקן]] (לפני כ-2.6 מיליון שנים), ורובם צעירים יותר, מתקופת ה[[פליסטוקן]].