מקרו-כלכלה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Cumbre del G20 en Los Cabos, México.jpg|ממוזער|290 פיקסלים|פגישת מנהיגי המדינות בפסגת ה-[[G-20]] ב[[מקסיקו]] ב-2012]]

'''מקרו-כלכלה''' היא היא ענף של תורת ה[[כלכלה]] החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו, כמו צרכנים, יצרנים או משקי בית, המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות ו[[מיתון|השפל]] הכלכליים, בקביעת גודלו של [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], היקף ה[[תעסוקה]] וה[[אבטלה]], במדידת שינויים ב[[אינפלציה|רמת המחירים]] הממוצעת, ב[[מאזן תשלומים]] וב[[צמיחה כלכלית]]. זאת לעומת תחום ה[[מיקרו-כלכלה]], העוסק בניתוח פעילותם של פרטים במשק, כגון צרכנים, יצרנים ומגזרים. המקרו-כלכלה מאפשרת בחינה וניתוח של משתנים כלכליים אשר בעזרתם ניתן להשפיע בצורה זו או אחרת על מטרות של [[מדיניות כלכלית]] כגון צמיחה, [[יציבות מחירים]], תעסוקה מלאה, ומאזן תשלומים קביל וריאליוראלי.

עד [[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]], מרבית הניתוחים הכלכליים התרכזו בתחום המיקרו-כלכלה, בתחום הפרטני, ולכלכלה ברמה המשקית התייחסו כמצרף של פרטים. בעקבות [[השפל הגדול]] שהאפיל על כלכלת התקופה, ולאחר פיתוח הרעיון הסטטיסטי של [[הכנסה לאומית]] ו[[תוצר לאומי גולמי|תוצר לאומי]], החל תחום המקרו-כלכלה להתרחב. רעיונותיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]], אשר השתמש במודל של [[ביקוש מצרפי]] כדי להסביר את תנודות התפוקה והאבטלה, היוו השפעה חזקה במיוחד על פיתוח תחום זה.

אחד האתגרים אשר עמדו בפני [[כלכלן|כלכלנים]] בתקופה זו היה לגשר בין המודלים של המיקרו-כלכלה ואלה של המקרו-כלכלה. מודלים של התנהגות מקרוכלכלית (כגון [[פונקציית התצרוכת]]), שהתבססו על המיקרו-כלכלה, פותחו על ידי כלכלני-מקרו בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. אחד הכלכלנים הבולטים הוא הכלכלן ה[[הולנד]]י [[ג'אן טינברגן]] אשר פיתח [[מודל (כלכלה)|מודל מקרוכלכלי]] לאומי מקיף ראשון מסוגו עבור [[הולנד]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], יישם טינברגן את המודל על [[ארצות הברית]] ועל [[הממלכה המאוחדת]]. המודל המקרוכלכלי הגלובלי הראשון, פרויקט ''"[[LINK]]''" של [[שותפות וורטון לחיזויים כלכליים]], יוזם בתחילה על ידי [[לורנס קליין]]. על עבודה זו קיבל קליין [[פרס נובל לכלכלה]] בשנת [[1980]].

ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] העלו תאורטיקנים דוגמת [[רוברט לוקאס]] ספקות לגבי תקפותם של מודלים מקרוכלכליים קיינסיאנים, בטענה שהם לא התבססו על הנחות לגבי התנהגות כלכלית של פרטים. עקב הספק שנוצר, פותחה [[כלכלה נאו-קיינסיאנית|הכלכלה הנאו-קיינסיאנית]] אשר הציגה בכלליות מודלים מיקרוכלכליים על מנת לתמוך בפיתוח רעיון המקרו-כלכלה שלהם. עם זאת, ישנם קיינסיאנים המתנגדים לרעיון זה, על פיו יסודות המיקרו-כלכלה חיוניים, אם המודל שימושי בצורה אנליטית.

* ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] חוקרת את משמעויות [[ציפיות רציונליות|הציפיות הרציונליות]]. בבסיסה עמדה הטענה להיעדר יסודות מיקרוכלכליים בכלכלה הקיינסיאנית. האסכולה הופיעה במהלך [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]]. אסכולה זו טוענת כי אין זה הגיוני להכריז כי הכלכלה, בכל זמן נתון, יכולה להיות במצב של חוסר [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]]. תנודות במשתנים מצרפיים מאפשרות ליחידים להפיק את המירב האפשרי בצורה תמידית בזמן שמידע חדש נגלה לגבי המדינה והעולם כולו.