זכות המרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הרחבה מעבר למשפט הפתיחה (מתוך הערך בוויקיאנגלית) |
||
שורה 2:
ב[[פילוסופיה פוליטית|פילוסופיה הפוליטית]], '''זכות המרד''' היא זכותה או חובתה של אומה להפיל את ה[[משטר]] כאשר הוא פועל נגד אינטרסים משותפים של אותה אומה.
מתוך אמונה בזכות זו, נעשה בה שימוש לאורך ההיסטוריה בכדי להצדיק [[מהפכה|מהפכות]] שונות ובהן [[מלחמת האזרחים באנגליה]], [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] ו[[המהפכה הצרפתית]].
בפילוסופיה פוליטית, הזכות של מהפכה היא הזכות או החובה של העם של אומה להפיל ממשלה שפועלת נגד האינטרסים המשותפים שלהם. הברית לאורך ההיסטוריה בצורה זו או אחרת, מתוך אמונה בזכות זה נעשה שימוש כדי להצדיק מהפכות שונות כולל מלחמת האזרחים האנגלית, המהפכה האמריקאית והמהפכה הצרפתית.
התפישה של זכות המרד כמושג בפילוסופיה הפוליטית פותח בתחילת [[עידן הנאורות]] בחיבור "[[שתי מסכתות על ממשל מדיני]]" שנכתב על ידי על ידי הפילוסוף [[ג'ון לוק]]. זכות המרד מהווה לדעתו חלק בלתי נפרד מתורת [[אמנה חברתית|האמנה החברתית]], בה ניסה להגדיר את המקור והבסיס ליחסים חברתיים. לוק הצהיר כי על פי [[משפט הטבע]] (החוק הטבעי), לכל אדם יש את הזכות לחיים, לחירות ולרכוש. תחת האמנה החברתית, קיימת לעם הזכות למרוד בשלטון, כאשר הוא פועל נגד האינטרסים של האזרחים, ולשאוף להחליפו בשלטון שידאג לזכויותיהם. במקרים מסוימים, לפי לוק, מרד כזה הוא חובה, ומגן מפני עריצות שלטונית.
Locke declared that under natural law, all people have the right to life, liberty, and estate; under the social contract, the people could instigate a revolution against the government when it acted against the interests of citizens, to replace the government with one that served the interests of citizens. In some cases, Locke deemed revolution an obligation. The right of revolution thus essentially acted as a safeguard against tyranny.
ניסה להגדיר את מקורות בסיס תנאים ואת היחסים חברתיים. ת, ונדל; על פי החוזה החברתי, העם יכול לחולל מהפכה נגד הממשלה כאשר היא פעלה נגד האינטרסים של האזרחים, כדי להחליף את השלטון עם אחד ששירת את האינטרסים של האזרחים. במקרים מסוימים, לוק ייחשב מהפכת חובה. זכותו של מהפכה ובכך למעשה שמשה מחסום בפני [[טיראניה|עריצות שלטונית]].
{{קצרמר|מדע המדינה}}
| |||