חובבי ציון – הבדלי גרסאות

 

==גורמים להתעוררות התנועה==

 

*'''[[יהדות רומניה#מהתקנון האורגני של שנת 1837 ועד ימינו|אי מתן אזרחות ליהודי רומניה]]''' – המדינה הרומנית, שהוקמה באיחוד [[נסיכות מולדובה]] ו[[ולאכיה|נסיכות ולאכיה]] ב-[[1859]] תחת ההבטחה לתת אמנציפציה ליהודים, לא עמדה בהבטחתה. בעקבות לחץ של החוגים האנטישמיים, שכללו חלקים גדולים מהחוגים המשכילים, חזר בו השליט, [[אלכסנדרו יואן קוזה]]. הוא אמנם הבטיח השתלבות מדורגת, אולם הדחתו לטובת נסיך זר ממוצא גרמני ביטלה גם את הבטחה זו, ורומניה בחוקתה קבעה שרק נוצרים יכולים לקבל אזרחות רומנית.{{ש}}אכזבת היהודים הביאה לחיפוש אפיקים אחרים, מחוץ למדינה הרומנית. ב-[[1873]], בקומונה (מועצה אזורית) ניקולשט (Nicoleşti) שב[[גאלאץ (מחוז)|מחוז גאלאץ]] (100 משפחות) ובעיירה [[טקוץ']] (Tecuci), שבאותו מחוז, קמו האגודות הראשונות של חיבת ציון, שמטרתן הייתה התכוננות לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. אגודות דומות קמו ב[[איוושט]] (Iveşti), ב[[גאלאץ]], ב[[פיאטרה נאמץ]], ב[[בקאו]] וב[[יאשי]]. אגודה דומה, שקמה ב-1874 ב[[מוינשט]], שלחה ב-[[1875]] את [[דוד שוב]] עם שני מלווים, לחפש דרכים לרכישת אדמות והתיישבות בארץ ישראל.{{הערה|1=Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 168 }}

 

*'''תגובה להגירת יהודים ל[[ארצות הברית]]''' – החשש מפני התבוללות היהודים שהיגרו לארצות הברית בתוך החברה המקומית, היה בין הגורמים להתעוררות תנועה לאומית, שניסתה להטות את זרם ההגירה לכיוון ארץ ישראל.

 

*'''ההתעוררות הלאומית באירופה''' – במהלך [[המאה ה-19]] עברו עמי מערב אירופה ומרכזהּ גל של מהפכות [[לאומיות]], שזכו לכינוי "[[אביב העמים]]". התעוררות זו עוררה גם ביהודים רגשות לאומיים, והם פנו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.