ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מכתבי אל-עמרנה: {{תנ"ך|יחזקאל|טז|קצר=כן}}
מ קישורים פנימיים
שורה 19:
הממצאים הארכאולוגיים והמידע על יישוב העיר ב[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]] דלים מאד. חפירות עיר דוד חשפו ממצאי [[חרס|קרמיקה]] שנמצאו בשכבות של סחף אדמה וגילם אינו ברור לחלוטין. ממצאים אלו כוללים בסיסים לכלי קרמיקה עם טביעות מחצלת שנתגלו כשהם בקבוצת כלים מ[[תקופת הברונזה]] הקדומה. ממצאים אלו משתלבים עם דיווחים מחפירות שערכה [[קתלין קניון]], המדווחת על ממצאים נוספים ואתרים מהתקופה הכלקוליתית שהעיקרי בהם נתגלה ב[[סטף]]{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/www_teva_trips/kkl77.html סטף], באתר "סנונית"; [http://www.teva.org.il/?CategoryID=215&ArticleID=618&Page=1 סטף והר איתן], באתר החברה להגנת הטבע}}. למרות ממצאים מועטים טוען מאמר בירחון
{{הערה|1=חדשות ארכאולוגיות, גיליון צג [http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=83 סטף] 1989}}
כי מיעוט הממצאים ומיעוט האתרים מהתקופה נובע ממגבלות המחקר ולא משקף את עושר הפעילות של התקופה הכלקוליתית באזור ירושלים. ההנחה היא כי אנשי התקופה אכלסו [[מערה|מערות]] באזור ה[[הגיחוןגיחון]], כדי ליהנות משפע המים וההגנה של המסתור, כפי שנהגו ביישובים אחרים באותה תקופה - [[ביר אבו מטר]] ו[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|אחרים]].
 
==תקופת הברונזה==
שורה 38:
מסביב לירושלים נחשפו יישובים גדולים יחסית מהתקופה ובסמוך להם שדות קבורה, כלומר- תושבי ירושלים נפוצו לכל עבר ויישובים חקלאיים הוקמו ב[[הרי ירושלים]].
 
<u>'''מלחה'''</u> בחפירות שנערכו באתר הנמצא בשכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]], בסמוך לרחוב הקרוי היום "דרך אגודת הספורט הפועל", נמצאו שרידי ישוב פרזות מתקופת הברונזה התיכונה א'-ב'. היישוב כולל מבנה ציבורי שבחלקו המערבי נתגלו שתי מצבות פולחניות וספסל להנחת מנחות. ממערב למבנה הפולחני: בית חצר טיפוסי הכולל מערכת חדרים המקיפה חצר מרכזית, אשר בתוכה נתגלו מספר מתקני בישול ואפיה. במרכז נחשף בור שניכרים בו סימני חציבה, ובחלקו העליון נקברה כבשה מעוברת. מתוכנית האתר נראה כי היישוב היה מוקף במבנים כשהקירות החיצוניים משמשים כ[[חומה]]. באחד משטחי החפירות נמצא מבנה שער שנשתמר חלקית, ובנייתו אופיינית לביצורים מהתקופה. החוקר ד"ר [[יצחק מייטליס]] מציין כי אופיים האחיד של המבנים מצביע על חברה בה ה[[משפחה]] היא הגרעין החברתי הבסיסי וכי האוכלוסייה שאכלסה את האתר הייתה בעלת ארגון חברתי ברמה גבוהה ובעלת אופי עירוני{{הערה|שם=pdf|1=יצחק מייטליס [http://www.daat.ac.il/daat/israel/yehuda/my20.pdf סביבות ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל - מחקר משווה ] מכללת הרצוג אלון שבות }}.
בערימת סיקול, "רוג'ום", שכיסתה את האתר לפני החפירות, נתגלו ממצאים החל מ[[התקופה הכלקוליתית]] וממצאים נוספים המצביעים על רצף יישובי עד ל[[ירושלים בתקופה הממלוכית|תקופה הממלוכית]]{{הערה|1= גרשון אדלשטיין,'מנחת – כפר מתקופת הברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 96 – 102.}}.
 
הארכאולוג גרשון אדלשטיין מתאר את הגילוי של היישוב מתקופת הברונזה ב[[מלחה (שכונה)|מלחה]]:
 
{{ציטוטון|כאשר הורדנו כמטר קרקע חיכתה לנו הפתעה. לפתע החלו להופיע ממצאים רבים: שברי חרס ועצמות בעלי חיים. לאחר הניקוי התברר שחשפנו מוקד בישול ובו עצמות חזיר חרוכות. ראש החזיר היה במצב השתמרות טוב והוא נלקח לאחר כבוד לבדיקה זואולוגית. אז גילינו ששרידי היישוב הזה היו מונחים על סלע האם. כלומר: האנשים שצלו את החזיר, התיישבו במקום חשוף ללא אדמה. בשנת 1980 היו אלה תגליות מהפכניות. מהממצאים התברר כי יישוב אוכלי החזיר היה יישוב פרזות מהתקופה הכנענית מלפני כארבעת אלפים שנה. לראשונה התגלו בירושלים, מחוץ לעיר שבתוך החומות, שרידי יישוב מתקופה זו. כמה שנים מאוחר יותר ייחשפו כמה מבתי הכפר ובית הקברות בו באו אל מנוחתם האחרונה תושבי היישוב. התברר שקיימים יישובים באזור זה, אלא שישובים אלה כוסו לגמרי על ידי המדרגות חקלאיות עד כדי כך שאפילו שברי חרסים, שבדרך כלל מתגוללים על פני השטח, לא היו בנמצא.}}