תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 109.64.109.152 (שיחה) לעריכה האחרונה של Israel3292
שורה 11:
 
כיוון זרימת הסוכרים בצינורות הכברה של השיפה מושפע הן מכוח הכובד, והן ממפל הריכוזים והלחצים. בנוסף, הארה ישירה על מקום מסוים בצמח מגבירה את זרימת הסוכרים לכיוון החלק המואר.
אין תשובות ממשיות עדיין לשאלה איך מתנהל מנגנון כיוון הזרימה בצינורות השיפה. שאלה זו עדיין בגדר מחקר, אך יש תאוריות שונות. התאוריה המרכזית שלפיה מסבירים את מנגנון ההובלה בשיפה נקראת תיאורית הזרימה בלחץ שפותחה על ידי מונק בשנת 1926. על פי תאוריה זו הסוכרים המומסים ובןנקלטים גוריוןבתאי הבןהכברה זונהשל בןהשיפה בתהליך בררני הדורש השקעת אנרגיה. תהליך זה מכונה "העמסה". מאוחר יותר הסוכרים מגיעים למבלע ושם מתבצעת ה"פריקה".

בתהליך ההעמסה הסוכרים נקלטים בתאי הלוואי של אמאהכברה על ידי משאבים, מה שדורש השקעת אנרגיה. מתאי הלוואי הסוכרים עוברים דרך נקבוביות זעירות אל צינורות הכברה שבעלה. תהליך זה מעלה את ריכוז המומסים בתא הכברה ומכאן מעלה את הלחץ האוסמוטי שהוא שלולחץ פשוטשנוצר מפגרבתמיסה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!כתוצאה מריכוז המומסים. פוטנציאל המים יורד בעקבות עליית הלחץ האוסמוטי, ולכן נכנסים מים לתא הכברה, נוצרת תמיסת סוכר והלחץ על דפנות התא עולה. בעקבות כך נוצר מפל ריכוזים בין המקור, שבו ריכוז המומסים גבוה, לבין המבלע שבו ריכוז המומסים נמוך. הפרשי הלחץ גורמים לזרימת לחץ לכיוון התאים בהם הלחץ נמוך יותר. הסוכרים המומסים עוברים מתא כברה לתא כברה עד שהם מגיעים למבלע. כשהסוכר מגיע למבלע מתבצעת הפריקה.
תהליך הפריקה הוא הפוך מתהליך ההעמסה. תהליך זה הוא גם אקטיבי. סוכרים יוצאים מתאי הכברה אל תאי המבלע, ובעקבות כך עולה פוטנציאל המים ומים יוצאים מתא הכברה והלחץ על דפנות התא יורד.