לואיס איגנרו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
==ביוגרפיה==
לואיס ג'. איגנרו נולד ב[[ברוקלין]] וגדל בעיר [[ניו יורק]], שם התיישבו שני הוריו ב-1920 לאחר שהיגרו מ[[איטליה]]. הוא החל להתעניין ב[[כימיה]] בגיל 8, כאשר הוריו קנו לו מערכת כימית. ב-[[1962]] קיבל תואר ראשון בפרמקולוגיה מ[[אוניברסיטת קולומביה]] וב-1966 קיבל דוקטורט מ[[אוניברסיטת מינסוטה]]. בתאריו המתקדמים, חקר את המסלול של עצבוב ה[[לב]] באמצעות [[נוירון|נוירונים]], ושחרור ה[[נוראפינפרין]]. נושא המחקר המרכזי שלו היה פרמקולוגיה, והנושא המשני היה [[פיזיולוגיה]] של [[מחזור הדם]]-לב. בתקופה זו לימד אותו בין היתר [[פול בויר]], זוכה פרס נובל לשנת 1997.
לאחר סיום הדוקטורט, עשה [[בתר-דוקטורט]] ב{{ה|מכונים הלאומיים לבריאות}}, ובתקופה זו הכיר בין היתר את [[ג'וליוס אקסלרוד]], חתן פרס נובל לשנת 1970. בשנת [[1968]] התחיל לעבוד ב[[נוברטיס]], כראש התוכנית לביוכימיה ונגד [[דלקת|דלקות]]. תחת תוכנית זו, פותחו תרופות, ובהן [[דיקלופנק]], תרופה [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|נוגדת דלקות שאינם סטרואידים]]. בנוסף לעבודתו במחקר לפיתוח תרופות, החברה איפשרה לו גם לעסוק במחקר בסיסי. בצורה זו הגיע לחקור את ה-[[cyclic GMP]] {{#תנאי:|‎|{{כ}}}}(cGMP).
שורה 14:
החל משנת [[2003]] הצטרף איגנרו ל[[הרבלייף]] כיועץ, ומאוחר יותר הפך לחבר במועצה המדעית של החברה. הוא עוסק בעיקר בייצור של תוספי תזונה לאנשים עם בעיות במערכת הלב-דם וכן לספורטאים. בין יתר תוספי התזונה עליהם עבד היו [[אומגה 3]] ו[[קו-אנזים Q10]]. עד 2012, שילמה הרבלייף לחברת הייעוץ של איגנרו מעל 15 מיליון דולר. ב-2003 פרסם ב-[[PNAS]] מאמר על רכיבים שנמצאו ב-Niteworks, תרופה אותה פיתח ומכר להרבלייף, וכחבר באקדמיה הלאומית למדעים המאמר לא היה צריך לעבור שיקוף (review) ולא היה עליו להציג את הקשרים עם המוצר. אחרי שנחשפו קשריו עם החברה, העיתון פרסם תיקון למאמר שפרסם שחשף את ניגוד העניינים שלו. UCLA ערכו חקירה משלהם והגיעו למסקנה שלא הייתה בעיה בדרך בה פעל איגנרו. איגנרו עצמו הצהיר בצורה פומבית על ניגוד העניינים בנושא, אולם המשיך לפרסם בנושא של חנקן חמצני.
הוא חי עם משפחתו ב[[בוורלי הילס]]. בנוסף לעבודתו כמדען, איגנרו פרסם ספרים ברפואה עבור [[הדיוט]]ות. הוא אף מרצה לקהל הרחב בנושאים אלה.
==פרסים והוקרות==
| |||