היסטריה נשית – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Hysteria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלבים של התקף היסטריה גדול - תצלומים מתוך "[[האיקונוגרפיה המצולמת של הסאלפטרייר]]", [[1878]]]]

'''היסטריה נשית''' היא [[אבחנה רפואית]] שהייתה נהוגה ב[[רפואה]] ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] ואיננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. היסטריה נשית הייתה אבחנה נפוצה ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]] לקשת רחבה של [[תסמין|תסמינים]] כולל [[עילפון]], [[עצבנות]], [[חוסר שינה]], אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, [[קוצר נשימה]], חוסר [[תיאבון]] או אובדן [[ליבידו]], ונטייה "לגרום לצרות".{{הערה|1=Rachel P. Maines (1999). The Technology of Orgasm: "Hysteria," the Vibrator, and Women's Sexual Satisfaction. Baltimore: The Johns Hopkins University Press. ISBN 0-8018-6646-4.}}

 

==היסטוריה מוקדמת==

 

 

==התקופה הוויקטוריאנית==

בשנת [[1859]] הושמעה טענה רפואית כי כרבע מכל הנשים סובלות מהיסטריה. טענה זו מתקבלת על הדעת כיוון שנמצא מי שכתב 75 עמודים על סיווג כל ה[[תסמין|תסמינים]] האפשריים של היסטריה ובסופה של הרשימה ציין כי היא איננה מלאה.{{הערה|1=Laura Briggs (2000). "The Race of Hysteria: "Overcivilization" and the "Savage" Woman in Late Nineteenth-Century Obsterics and Gynecology". American Quarterly 52: 246-73.}} כמעט ולא היה תסמין שלא היה יכול להתאים להיסטריה. רופאים רבים שיערו כי המתחים הנילווים לחיים ב[[העת החדשה|עידן המודרני]] גורמים לנשים תרבותיות להיות פגיעות יותר למחלות עצבים ולמחלות הפוגעות בתפקוד איברי המין.{{הערה|1=Regina M. Morantz and Sue Zschoche (1980). "Professionalism, Feminism, and Gender Roles: A Comparative Study of Nineteenth-Century Medical Therapeutics". The Journal of American History 67: 568-88.}} ב[[ארצות הברית]], יש שראו בשכיחותן של תופעות אלה אצל נשים הוכחה כי המדינה היא חלק מן העולם המערבי הנאור ורופא אמריקאי אחד אפילו אמר לנוכח שכיחות התופעה כי זהו אות לכך שהמדינה מתקדמת לרמתה של [[אירופה]].

 

בעוד שרופאי אותה תקופה הכירו בכך שמקור ההפרעה ההיסטרית הוא בחוסר סיפוק מיני, הם לא היו מודעים, או התעלמו באופן מכוון, מהמטרה של מכשירי הטיפול בהשגת הסיפוק המיני. למעשה, פיתוח מכשיר ה[[ספקולום]], המשמש לבדיקה חזותית של ה[[נרתיק]] ו[[צוואר הרחם]], לווה במחלוקת גדולה הרבה יותר מן השימוש הרפואי בוויברטור, ייתכן והדבר נבע מן האופי הפאלי-חודרני של הספקולום.

 

עם תחילת המאה העשרים החלה רשת ה[[חשמל]] להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור איפשר לאישה לקבל טיפול בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר למכשיר נפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה בטרם מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות מכשיר ויברטור ביתי תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות [[שואב אבק]], ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים [[מגהץ]] חשמלי. בתמונה משמאל ניתן לראות עמוד בקטלוג המכירות של חברת סירס האמריקאית, משנת [[1918]], ובו מכשירי חשמל ביתיים, בהם מכשיר ויברטור נייד עם שלושה התקנים שונים והכיתוב "שימושי מאוד ומספק לשימוש ביתי".

 

 

==העלמות ההיסטריה כאבחנה רפואית==

במהלך המחצית הראשונה של [[המאה העשרים]], ירד באופן חד מספר המקרים של אבחנת היסטריה נשית ואבחנה זו אינה מוכרת עוד בספרות הרפואית בימינו. להעלמות ההיסטריה כאבחנה רפואית קיימות סיבות רבות: חוקרים רפואיים רבים טוענים כי ירידת שכיחותה של התופעה הוא עקב ההבנה שגברה בקרב הציבור הרחב באשר לפסיכולוגיה של הפרעות קונברסיביות כגון היסטריה, לכן התנהגויות כאלה אינן יוצרות עוד את התגובה הרצויה בחברה.{{הערה|1=Mark S. Micale (1993). "On the "Disappearance" of Hysteria: A Study in the Clinical Deconstruction of a Diagnosis". Isis 84: 496-526.}}

היו שטענו כי ההיסטריה הנשית לא נעלמה, אלא שרופאים מסווגים אותה באופן שונה בימינו. בעבר, מגוון רחב ביותר של תסמינים יוחסו להיסטריה והשימוש במושג היה למעשה "מושג סל", לצורך תיאור שלל תופעות בלתי מוגדרות. עם השתכללות אמצעי האבחון, יותר ויותר מהתופעות הללו קיבלו אבחנות שונות, מדויקות יותר, עד אשר למעשה לא נותר כל [[תסמין]] ייחודי המזוהה עם היסטריה. כך למשל, רבות מן הנשים שהיו מאובחנות כהיסטריות, סווגו מחדש על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]] כנאורוזות של [[חרדה]] עודפת.