התקף ניתוק – הבדלי גרסאות

התקפי ניתוק הם התקפים אפילפטיים כלליים קצרים (בדרך כלל פחות מ- 20 שניות) שמתחילים ומסתיימים בפתאומיות. יש להם שני מרכיבים מרכזיים: 1. מבחינה קלינית, הפרעה במצב ההכרה (ניתוק) ו- 2. ב- [[EEG]] רואים התפרקויות זיז-גל איטיות{{הערה|1=Commission of Classification and Terminology of the International League Against Epilepsy. Proposal for revised clinical and electroencephalographic classification of epileptic seizures. Epilepsia 1981;22:489-501.}}{{הערה|1=Panayiotopoulos CP. Typical absence seizures and related epileptic syndromes: assessment of current state and directions for future research. Epilepsia 2008;49(12):2131-9.}}{{הערה|1= Panayiotopoulos CP. A clinical guide to epileptic syndromes and their treatment (Revised 2nd edition). London: Springer, 2010.}}. נוהגים לחלק התקפי ניתוק בצורה רחבה להתקפי ניתוק טיפוסיים שאינם טיפוסיים. התקפי ניתוק טיפוסיים מתרחשים, בדרך כלל בהקשר של [[אפילפסיה כללית אידיופתית]] (שלא ידוע מקורה) וה- [[EEG]] מראה התפרקויות זיז-גל כלליות מהירות בתדר 2.5 הרץ. המילה "טיפוסי" היא יותר כדי להבחין אותם מניתוקים שאינם טיפוסיים ולא כדי להגדיר אותם כ"קלאסיים" או מאפיינים של סינדרום מיוחד.

ניתן לגרום ניתוקים טיפוסיים בקלות על ידי נישום יתר אצל יותר מ- 90% מן החולים. זהו מבחן אמין לאבחון התקפי ניתוק: מבקשים אדם שחושדים שהוא סובל מהתקפי ניתוק לנשום במהירות. כשסופרים את הנשימות שלו או שלה. ניתן, גם, לזרז את ההתקף על ידי גירוי של אור מקוטע. מיוקלונוס של העפעף הוא תוספת קלינית שכיחה.