המפלגה הקומוניסטית של צרפת – הבדלי גרסאות

ממלחמת העולם השנייה יצאה המפלגה ככוח ההתנגדות הגדול והמאורגן ביותר לנאציזם. עם שחרור צרפת הצטרפה המפלגה, יחד עם כל ארגוני הרזיסטאנס, ל[[הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית|ממשלה הזמנית]] בראשותו של דה גול, זכתה לפופולריות חסרת תקדים והייתה אחד מהכוחות הפוליטיים המשמעותיים. בבחירות לאסיפה הלאומית המכוננת החד-ביתית הזמנית באוקטובר 1945 הייתה המפלגה הגדולה ביותר עם 26% מהמצביעים וזכתה ב-159 מושבים. בסוף שנת 1945 עמד מספר חבריה על כחצי מיליון. בבחירות הראשונות ב[[הרפובליקה הצרפתית הרביעית|הרפובליקה הרביעית]], שנערכו בנובמבר [[1946]] זכתה המפלגה לתוצאה הטובה ביותר שלה בהיסטוריה, 28.3% מהמצביעים ו-182 מושבים. המפלגה הייתה חברה בברית משולשת עם המפלגה הסוציאליסטית ועם [[התנועה הרפובליקנית העממית]] ועד מאי 1947 הייתה חברה בממשלה, כאשר מוריס תורז כיהן כסגן [[ראש ממשלת צרפת]] וחבריה החזיקו בתיקי הבריאות, העבודה, השיכון, השיקום והתעשייה. המפלגה הייתה שותפה להתוויית מדיניות שכללה ייסוד מערכת של [[מדינת רווחה]] יחד עם [[הלאמה]] של מוסדות פיננסיים (בהם [[בנק קרדי ליונה]], בנק [[סוסייטה ז'נרל]] ו[[חברת ביטוח|חברות ביטוח]]), תשתיות ותעשייה (בהם חברת ה[[חשמל]] ומפעל [[רנו]]). בשנת [[1947]] חוקק חוק [[שכר מינימום]] והובטחה עוצמתם ועצמאותם של האיגודים המקצועיים. כוחה של המפלגה ומרכזיותה בשיח הפוליטי והחברתי באותה עת היו כה גדולים עד שתת-[[מזכיר המדינה של ארצות הברית]], [[דין אצ'יסון]], סבר שקיימת סכנה מיידית להשתלטות קומוניסטית על צרפת{{הערה|[http://www.americanforeignrelations.com/A-D/Cold-Warriors-Dean-acheson.html דין אצ'ינסון], האנציקלופדיה האמריקאית הלאומית}}. אולם, המפלגה סירבה להצביע בעד מימון המעורבות הצרפתית ב[[מלחמת הודו-סין הראשונה]], התקוממה נגד הפעלת האלימות בדיכוי התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי ב[[מדגסקר]] ותמכה בשביתות בקנה מידה גדול במפעלי רנו. בנוסף, ממשל ארצות הברית התנה את מימוש [[תוכנית מרשל]] לסיוע לשיקום המדינה בהדחת המפלגה מהממשלה (בצרפת ובאיטליה). לפיכך, פיטר ראש הממשלה [[פול רמדייה]] את שרי המפלגה ממשלתו במאי 1947. תגובת המפלגה לגירוש הייתה סדרת שביתות שכללו גם שיבושים וחבלות מכוונות בתעשייה ובתחבורה.

 

 

=== מייסוד הרפובלקה החמישית ועד התמוטטות ברית המועצות ===