חופש דת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה* |
שיניתי כמעט לחלוטין את התקציר, שהיה מאוד לא מדויק, הוספתי מקורות נורמטיביים לחופש הדת, ומקורות חוקתיים לזכות זו. |
||
שורה 1:
{{אין לבלבל עם|חופש מדת}}
'''חופש הדת''' הוא החופש של כל אדם להאמין באל ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו. חופש הדת כולל את חופש הפולחן הדתי, את החופש להתפלל על פי מצוות הדת, את הזכות להמיר את הדת, את הזכות להטיף לדת ולהפיצה ברבים, ואת הזכות שלא להשתייך לכל דת. הזכות לחופש הדת היא זכות חוקתית יחסית, ולכן היא עשויה להידחות מפני זכויות אחרות, אם הפגיעה תקיים את תנאיה של פסקת ההגבלה שב[[חוק-יסוד:_כבוד_האדם_וחירותו]]. חובת המדינה לעניין חופש הדת היא כפולה: מחד גיסא אל לה לפגוע בחופש הדת של האדם, ומאידך גיסא עליה להגן על חופש הדת מפני צדדים שלישיים המבקשים לפגוע בה.
חופש הדת נמנה בין [[זכויות האדם]] האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי ה[[או"ם]].
'''<nowiki>'''טעמים לחופש הדת'''</nowiki>'''
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לא מכיר בחופש הדת כזכות חוקתית עצמאית. בפסיקה ובספרות הוכרו טיעונים שונים המצדיקים הגנה מיוחדת לחופש הדת.
הרציונאל העיקרי היא <nowiki>[[חופש המצפון]]</nowiki>, שאף הוא זכות חוקתית בישראל, למרות שאינה מעוגנת בחוקי היסוד. לפי גישה זו, חופש הדת הוא חלק מחופש המצפון, ולפיכך לשם הכרה בחופש הדת אין חובה לבחון האם הדת אכן מחייבת או אוסרת דבר מה, אלא העיקר הוא חופש האמונה, והמידה שבה נפגע מצפונו של האדם. ההגנה על חופש המצפון דורשת שלא לכפות אדם להתנהג באופן המנוגד במישרין לעקרונות שהוא מחויב להם עמוקות. הפגיעה בחופש המצפון תהיה בדרך כלל כאשר אדם נדרש לפעול באופן אקטיבי תוך הפרת עקרונותיו, ולעשות כן בעצמו.
טיעון נוסף הוא שפגיעה בחופש הדת מחלישה את התרבות הדתית. הדת היא דוגמא מובהקת לתרבות מקיפה, ולהגנתה יש ערך רב מבחינתם של בני אותה תרבות. ביסוד הגנה זו עומדת ההגנה על קבוצות מיעוט תרבותיות, העומדת בלבה של מדיניות רב תרבותית.
ישנם מלומדים הסבורים כי חופש הדת יכול להתבסס גם על חופש ה<nowiki>[[אוטונומיה]]</nowiki>. לפי טענה זו, אדם ממש את האוטונומיה שלו כאשר הוא חי חיים דתיים, ולכן כפייתו להפר את חוקתי דתו שקולה לפגיעה חומרה באוטונומיה שלו. מנגד טענו מלומדים אחרים כי לאוטונומיה אין ערך העומד בפני עצמו, ולפיכך לא ראוי לבסס עליה את חופש הדת.
'''מקורות לחופש הדת'''
כאמור, חופש הדת לא מוכר במפורש בחוקי היסוד של מדינת ישראל, אך ניתן למצוא לו ביסוס בשלושה מקורות תת חוקתיים :
'''[[<nowiki>'''</nowiki>הכרזת העצמאות'''<nowiki>'''</nowiki>]] – בהכרזת העצמאות נאמר ש"מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך היא מבטאת את "מגילת ערכיה של האומה" <nowiki>{{כדברי השופט ברק בבג"ץ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו}}</nowiki>, ולפיכך היא מסייעת לפרשנות חקיקה קיימת.
'''[[דבר המלך במועצה'''|'''<nowiki>'''</nowiki>דבר המלך במועצתו, 1922'''<nowiki>'''</nowiki>]] – בחוקי המנדט הבריטי ששררו בארץ לפני קום המדינה נקבע כי "כל האנשים בארץ ישראל ייהנו מחופש מצפון מוחלט, ויוכלו לקיים את צורות פולחנם באין מפריע ובלבד שהסדר הציבורי והמוסר יהיו נשמרים". הוראה זו עמדה בתוקפה עם הקמת המדינה (כפי שנקבע בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1949), ולא שונתה על ידי הכנסת עד היום.
'''[[<nowiki>'''</nowiki>המשפט המקובל'''<nowiki>'''</nowiki>]] – הפסיקה בישראל פיתחה, בפסקי דין רבים של בית המשפט העליון, את חופש הדת כזכות אדם הלכתית. כך נקבע כי "במדינת ישראל, כל אדם רשאי לחיוב בה באמונתו ולעבוד את אלוהיו על פי דרכו ועל פי הכרתו, ורשויות המדינה שבה שוקדות על כך כי איש לא ירדף בשל אמונתו הדתית או בשל היעדרה" <nowiki>{{בג"ץ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים}}</nowiki>; "עקרון חופש הדת והמצפון כלל יסוד הוא במערכת משפטנו" <nowiki>{{בג"ץ 47/82 קרן התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' השר לענייני דתות}}</nowiki>.
מלבד מקורות אלו, בית המשפט העליון קבע כי כבוד האדם, המעוגן בחוק היסוד, כולל בתוכו גם את חופש הדת, ולפיכך מעמד חופש הדת הוא כזכות חוקתית: "עם חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הפך חופש הדת והפולחן לזכות יסוד, חקוקה עלי ספר, כחלק מכבוד האדם... כבוד האדם כערך חוקתי טומן בחובו את תפיסת היסוד בדבר זכותו של האדם לחופש, הן בגופו והן ברוחו, לעצב את אישיותו ולחיות על פי תפיסת עולמו באין מפריע" <nowiki>{{בג"ץ 10907/04 סולדוך נ' עיריית רחובות}}</nowiki>.
== חופש הדת בישראל ==
שורה 19 ⟵ 41:
== קישורים חיצוניים ==
* [http://lecturers.haifa.ac.il/he/hcc/dstatman/Documents/H26.pdf<nowiki> חופש הדת, חופש מדת והגנה על רגשות דתיים, דני סטטמן וגדעון ספיר, מחקרי משפט כא, 2004]</nowiki>
* [http://main.knesset.gov.il/Activity/Constitution/Documents/H19-07-2005_9-13-11_dat.pdf<nowiki> מסמך רקע בנושא חופש הדת וחופש מדת, מוגש לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, הבינתחומי הרצליה 2005]</nowiki>
* [http://www.idi.org.il/media/4015448/freedom_of_religion_and_from_religion.pdf<nowiki> חופש הדת והחופש מדת בראי הרעיון הדמוקרטי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2015]</nowiki>
* [http://scholarship.law.nd.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1582&context=ndlr<nowiki> Religion and State--A Fresh Theoretical Start, Gidon Sapir]</nowiki>
* דון סוסונוב ועמיחי דנינו, [http://idclawreview.org/2014/03/23/blogpost-20140323-sosunov-danino/ האם ניתן לייחס את זכות היסוד חופש הדת לתאגידים? בחינה ביקורתית בראי הדין הישראלי], באתר כתב העת [http://idclawreview.org/ משפט ועסקים].
* [http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4488-00.html?tag=13-04-00 חזיר במדינת היהודים?], על פסיקת בג"ץ בנושא, אתר [[חדשות מחלקה ראשונה]]
| |||