לייטה – הבדלי גרסאות

אוכלוסיית האי מונה 1,950,000 נפשות{{הערה|1=נכון לשנת 2000}} ושטחו של הוא 7,368 קמ"ר. אורכו של האי הוא 180 ק"מ ורוחבו 65 ק"מ. בצפונו, גובל האי באי [[סמארסאמאר]], כאשר ביניהם מפריד [[מצר סן חואנסיטוחואניקו]] (San Juanico Strait), שהנקודה הצרה ביותר שלו היא 2 ק"מ בלבד. בדרום, מופרד לייטה מ[[מינדנאו]] על ידי [[מצר סוריגאו]]. במזרח, גישתו של לייטה ל[[ים הפיליפינים]] מכוסה על ידי האי סמארסאמאר מצפון מזרח והאי דינאגאט בדרום מזרח, אשר יחד יוצרים את [[מפרץ לייטה]]. ממערב ללייטה שוכנים האיים [[סבו]] ובוהולו[[בוהול]].

מבחינה פוליטית, האי מחולק לשניהאי לשתי מחוזות[[פרובינציה|פרובינציות]]: לייטה ודרום לייטה. מחוזפרובינציית דרום לייטה, השוכןהשוכנת בדרום האי, כולל את האי פאנאון, ואילו האי [[ביליראן]], השוכן בצפון ובעבר היה חלק ממחוזמפרובינציית לייטה, מהווה כיום מחוזפרובינציה עצמאי בשם מחוז ביליראןעצמאית.

הערים המרכזיות בלייטה הן [[טקלובן סיטי]], בצד המזרחי של האי, ו[[אורמוק סיטי]], בחופו המערבי., העירכאשר האחרונה ידועה ידועה ב[[תחנת כוח|תחנת הכוח]] שבה, המופעלת באמצעות [[אנרגיה גאותרמית]].

האי לייטה ידועהתפרסם בעיקר בשלבמהלך תפקידוכיבושם בכיבושמחדש של הפיליפינים על ידי [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית]] במהלך ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ב-[[20 באוקטובר]] [[1944]], עלה [[גנרל]] [[דאגלס מקארתור]] על החוף באומרו: '''שבתי - I have returned''', בתגובה להבטחתו שישוב, כשעזב את האי עם כיבושו על ידי היפנים במרץ [[1942]]. אולם, היפנים לא נכנעו במהרה, כפי שהוכיח [[קרב לייטה]], והתכנסות כוחות ימיים, אמריקאים ויפנים, סביב האי, הוביל ל[[קרב מפרץ לייטה]], שנמשך ארבעה ימים והיה לקרב הימי הגדול בהיסטוריה.

[[גשר סן חואנסיטוחואניקו]] הוא הגשר הארוך ביותר בפיליפינים, וממנו ניתן לצפות על מצר סן חואנסיטוחואניקו, על אלפי ה[[איון (גאוגרפיה)|איונים]] שבו.