אליפלט (שיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: לא צריך את הפולמוס הקטן הזה בפתיח |
מ הגהונת |
||
שורה 25:
חלק זה מתאר את הילד אליפלט. השיר נפתח בשורה "נזמר נא את שיר אליפלט" כלומר, אנשים שרים על אליפלט ממרחק הזמן ומתארים אותו בתחילה כילד תם. הוא מתואר כילד תמים שכל הווייתו היא נתינה ושאינו יודע להתגונן מפני גזילה או שאינו מבין שמנצלים את תמימותו ("אם גוזלים מידיו צעצוע, הוא נשאר מבולבל ומחייך" בבית השני){{הערה|אריאל הירשפלד, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1404813 שיר פצע], "[[הארץ]]", 25 באפריל 2007}}.
הסביבה החברתית אומרת שלאליפלט אין אופי כלל, אך הקורא מבין שאין זה נכון: טבועות באליפלט תכונות כמו פשטות ויושר, שהן בעלות עוצמה דווקא בגלל שאינו שואל "מדוע ולמה" ודווקא בגלל הנאיביות שבו. נקודת המוצא של השיר היא - "נזמר נא". יש המציינים שאלתרמן הביא כאן ביקורת על דחייה חברתית: אנחנו כחברה הסתכלנו על אליפלט מילדותו בשמץ זלזול ורחמים, גזלנו מידיו צעצועים, הצקנו לו קצת, השארנו אותו בשולי
השם "אליפלט", שמוזכר בתנ"ך כאחד מבניו של [[דוד המלך]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ה|טז}}}}, נחשב בימינו כשם [[גלות]]י ולא שם ישראלי-"[[צבר (סלנג)|צברי]]" טיפוסי. בדומה לשמות כמו "ירחמיאל" ששימשו ב[[יידיש]] כשמות נרדפים ל"[[שלימזל]]", שימש השם "אליפלט" ב[[ספרות עברית|ספרות העברית]] לתיאורו של אביון וביש-גדא, כדוגמת אליפלט העגלון, גיבור שירו של [[יהודה לייב גורדון|יל"ג]]{{הערה|1=[[זיוה שמיר]], "הלך ומלך, אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010 ([http://www.text.org.il/index.php?book=1003063 הפרק הרביעי] של הספר)}}.
|