לא תיקום ולא תיטור – הבדלי גרסאות

ה[[רמב"ן]] מסביר שאיסור הנקמה אינו קשור לתביעה ממונית משפטית, ואומר: {{ציטוטון|ועניין הנקמה והנטירה, כבר פירשוהו רבותינו: שהוא בדבר שאין בו חיוב ממון, השאילני מגלך השאילני קרדומך. כי בדבר שנתחייב לו חברו ממון כגון בנזיקין וכיוצא בהן, אינו מחויב להניח לו אבל יתבענו בב"ד וישולם ממנו מפסוק כאשר עשה כן יעשה לו, והוא מעצמו חייב לשלם כאשר ישלם מה שלוה או מה שגזל. וכל שכן בעניין נפש, שיהיה נוקם ונוטר לו עד שיגאל דמי אחיו מידו, על פי בית דין המורים במשפטי התורה.}}. לעומת זאת רבי [[שמעון גרינפלד]]{{הערה|בשו"ת מהרש"ג סימן נ"ג.}} מחלק בין מניעת טובה, שאינה אסורה על פי התורה, וממילא אסור לאדם ליטור שנאה על מניעת טובה וכמו ה[[משל]] שמבוא במדרש, שהאדם לא הסכים להלוות לאדם אחר [[מעדר]]. לעומת זאת, אדם [[ארבעה אבות נזיקין|המזיק לחבירו]], מותר לאדם אחר ליטור על כך שנאה. בזאת הוא מסביר את האדורהאמור בתלודבתלמוד, ש{{ציטוטון|הקורא לחבירו רשע יורד עימו לחייו}}. מכיוון שאסור לקרוא לאדם אחר "רשע", ומדבר בעשה רע ולא רק במניעת טובה.