בורסת אמסטרדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←דרך המסחר: תיקון קישורים פנימיים |
|||
שורה 27:
[[קובץ:Vereinigte Ostindische Compagnie bond.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[אגרת חוב]] של [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] מ-[[7 בנובמבר]] [[1622]] על סך 2,400 [[פלורין]].]]מבנה הבעלות של החברה התחלק בין שש ישויות עסקיות שונות שייצגו שש ערים מרכזיות ברפובליקה ההולנדית. כל חברה תפקדה באופן חצי עצמאי, אך במקביל האיחוד ביניהן הרכיב את חברת הודו המזרחית. בשנת 1602 ולאחר הענקת הצ'רטר הראשוני, נעשתה פנייה מטעם החברה לתושבי שש מהפרובינציות המאוחדות בהצעה כי יממנו את המסעות באמצעות השקעה הונית. משמע, העברת הון נזיל בתמורה לאחוזי שליטה בחברה. חלוקת אחוזי השליטה בחברה נעשתה על פי מפתח ההשקעה ההונית, והיררכיית השליטה התחלקה בהתאם לכמות ההשקעה שנעשתה בעיר.
לאחר סיומו של הצ'רטר הראשון העניקו השלטונות לחברה צ'רטר נוסף למשך עשור. בעקבות קבלת הצ'רטר החדש לא הייתה סיבה למנהלים סיבה לפרק ולהקים מחדש את החברה, שכן היא המשיכה בפעילותה באופן זהה לחלוטין. המשמעות הפיננסית של פעולה זו היא שההון שהושקע ברכישת מניות החברה([[הון מניות|הון המניות]]) בעת ההנפקה נותר קבוע.
חלוקת החברה לשש ישויות עסקיות שונות יצר מבנה בעלות מסובך ומורכב. לפי חוקי ההנפקה שהוגדרו מראש, לא ניתן למכור ולקנות מניה שנקנתה או נמכרה בעיר אחרת.
בתהליך שהחל זמן קצר לאחר ההנפקה החל להתפתח [[שוק משני]] בו סוחרים מכרו [[מניות]] באופן ישיר ועצמאי. למעשה תפקידו של השוק הראשי הסתיים משום שלא בוצעה [[הנפקת מניות]] נוספת. כתוצאה מהמעבר לסחר באמצעות שוק משני החלו להתפתח [[מכשירי מסחר]] שונים. לצד המסחר המנייתי הרגיל, התקיים מסחר [[בנגזרים]] שאפשר הורדת עמלות [[נוטריון]] לצד אפשרות ביצוע [[מכירת חסר]]. החל משנות השישים של המאה השבע עשרה התפתח מסחר ב[[אופציות]], שאפשר לסוחרים [[ביטוח|לבטח]] את עצמם מפני תנודות במחיר. המכירה התבצעה בחדרים מטעם החברה ובוצעה לעיני פקיד רישום ושני מנהלים מטעמה שאישרו את העסקה. לאחר ביצוע העסקה בוצע רישום עם פירוט ההעברה של מניות בין מוכר לקונה ובכך התאפשר המעקב אחר בעלי המניות.
[[קובץ:BeursVanBerlage.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בניין הבורסה הקודם, {{ללא גלישה|Beurs van Berlage}}.]]
=== סינדיקט המסחר הדובי ===
כחלק מהתפתחות מכשירי השקעה ספקולטיביים החל להתפתח לראשונה בהיסטוריה מסחר דובי בכוונה תחילה - משמע, הורדת מחיר המניה במטרה לקנותה בזמן שפל. בראש הסינדיקט עמד אייזק ל-מיירה ([[Isaac le Maire]]), שכיהן כחלק ממועצת המנהלים של החברה בעת הקמתה ועזב ככל הנראה בעקבות שחיתות בדיווחי ההוצאות. בעקבות הדחתו החל ל-מיירה בניסיונות לסכל את הצלחת החברה. הוא היה חבר בכיר בקונסורציום, וכחלק מפעולותיו אלו יזם הורדה מלאכותית בשווי המניה. דרך הפעולה של הסינדיקט הייתה מכירה יזומה של חוזים עתידיים במחיר נמוך משווי השוק באופן מכוון. הסינדיקט פעל בדרך זו בשני גלים בין יוני 1609 ועד ינואר 1610. במרץ 1610 חל מהפך בהתנהגות המנייה ולאחר ירידות שנגרמו בשל ההתערבות המכוונת, החלה המנייה לעלות בעקבות חלוקת [[דיבידנדים ראשונה]]; בכך למעשה נכשל ניסיון ההתערבות. כתוצאה, ברח ל-מיירה מאמסטרדם, וחלק מחברי הסינדיקט פשטו רגל. בעקבות ניסיון ההתערבות של הסינדיקט וניסיונות התערבות נוספים שלא אורגנו באופן ממוסד, פנו חלק מחברי המניות לשלטון בקריאה לבטל את אפשרות המכירה בחסר. בפברואר 1610 לאחר פגישה עם יוהאן ואן אולדברנוולט, פוליטיקאי בכיר, נקבע האיסור להשתמש במכירת חסר במסחר. למרות האיסור הרשמי לבצע מכירות חסר, הסוחרים בבורסה המשיכו לבצע אותן באופן מכוון וללא התנגדות מצד השלטון.
| |||