צוללת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קודקוד צהוב (שיחה | תרומות) |
הגהה, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
||
שורה 34:
שתי צוללות של '''[[הצי המלכותי הבריטי]]''' אבדו בהתנגשות עם אניות. הצוללת''' HMS TRUCULENT''' בינואר 1950 והצוללת''' HMS AFFRAY '''{{הערה| בדו"ח אראל שכנראה המתבסס על ידע שהגיע מתוך שייטת הצוללות הבריטית, מיוחס אבדן HMS AFFRAY להתנגשות באניה ואילו בחומר עכשוי רשומה הסיבה כלא ידועה.}} ביוני 1951.
ל'''צי הצרפתי''' אבדו בשנים 1968 עד 1971 שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה לטביעתה. שלושתן היו צוללות דיזל-חשמל, מסדרת '''דפנה'''
'''[[הצי הסובייטי]]''' איבד לפחות 16 צוללות מאז תום מלחמת העולם השנייה:
ב-4 במרץ 1968 את הצוללת '''K-129'''{{הערה| ראה
ב-24 במאי של אותה שנה התרחשה תקלה בכור הגרעיני בצוללת '''K-27''', ובמהלך ניסיון כושל לטפל בתקלה בלב ים, נהרגו 9 אנשי צוות מחשיפה קטלנית לקרינה{{הערה|ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Soviet_submarine_K-27 בוויקיפדיה באנגלית}}.
שורה 54:
לרוב הצוללות המודרניות שתי מעטפות: מעטפת פנימית ומעטפת חיצונית. המעטפת החיצונית ידועה גם בשם "המבנה הקל" והמעטפת הפנימית ידועה בשם "גוף הלחץ". שמן של המעטפות נקבע לפי תפקידיהן השונים.
עקרון המעטפת הכפולה הועלה כבר במלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו, שימשו הצוללות בעיקר ככלי לתקיפת ספינות אויב. רוב הזמן הן שייטו על פני המים וצללו
'''המעטפת החיצונית''', או בשמה '''"המבנה הקל"''', בנוי בצורת [[סיגר]]. צורה זו מאפשר חיכוך הידרודינמי מינימלי בעת הצלילה. תפקידה המרכזי היא נשיאת ציוד רב אשר יכול לגרום ללחצים מיותרים על הצוללת אם יחובר לגוף הלחץ. תפקיד מרכזי נוסף לא פחות חשוב הוא הגנת הצוללת, כלומר גם אם הצוללת תפגע במעטפת החיצונית שלה, לא יפגע כושר הפעולה שלה כל עוד המעטפת הפנימית שלה תקינה. על המעטפת החיצונית יש ציפוי גומי מיוחד אשר שומר על גלי הקול שבתוך הצוללת ובולע גלים שמשוגרים לכיוון הצוללת, ובכך מקטין את הסיכוי שלה להיחשף לידי צוללת אויב.
שורה 107:
השיטה הראשונה, שהייתה מקובלת בזמן מלחמת העולם השנייה וגם בשנים הראשונות של [[המלחמה הקרה]], היא '''תקשורת בעזרת אנטנה'''. הצוללות באותה התקופה נדרשו לעלות מעל פני המים על מנת להטעין את המצברים החשמלים שלהן. לכן, בזמן שהן היו מעל פני המים, היו מוציאות גם [[אנטנה]] ובעזרתה מקבלות נתונים או משימות וכן מעבירות מידע חוזר. שיטה זו הפכה לבלתי יעילה כאשר פותחו כורים גרעינים לצורכי הנעה, ולצוללת לא היה עוד צורך לעלות על פני המים. בנוסף, גבר גם הסיכון להתגלות בעת העלייה מעל המים, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגיות ה[[מכ"ם]] וה[[סונאר]].
שיטה אחרת שיושמה בארצות הברית ובברית המועצות בזמן המלחמה הקרה הייתה '''תוכנית לתקשורת תת-ימית'''. באותם האזורים בהם שטו באופן קבוע הצוללות שלהן, הותקנו מתקנים תת-ימיים דמויי הידרופונים המחוברים בכבלים, ובעזרתם הוקמה רשת תקשורת תת-ימית שיכלה לשדר "אחורה" לבסיס האם. שיטה זו היא יעילה יותר, מפני שהיא לא מאפשרת גילוי של הצוללות,
שיטה נוספת והיעילה ביותר היא שיטת '''תקשורת בעזרת גלים בתדירות נמוכה מאד (VLF)''' או '''גלים בתדירות נמוכה קיצונית (ELF)'''. גלים מסוג זה הם בעלי [[אורך גל]] מאד גדול לכן לא הוגבלה הצוללת במרחק שלה מהמדינה.
שורה 135:
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/1xCT0kbglec?list=TL-0UgnEd4B20xNjAyMjAxNg&t=360 טקס אשכבה לחללי הצוללת מינרב], [[יומני כרמל]], פברואר 1968 <small><small>(התחלה 6:00)</small></small>
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Submarines|ויקימילון=צוללת}}
* [http://www.chonday.com/Videos/pen1usnav1
==הערות שוליים==
|