צוללת – הבדלי גרסאות

ל'''צי הצרפתי''' אבדו בשנים 1968 עד 1971 שתי צוללות ולשלישית קרתה תקלה שכמעט הביאה לטביעתה. שלושתן היו צוללות דיזל-חשמל, מסדרת '''דפנה'''.{{הערה| ראה ''' Daphné class submarine '''בוויקיפדיה באנגלית. הצוללות מדגם זה נמכרו גם לציי דרום אפריקה, ספרד, פקיסטן ופורטוגל.}}. הצוללת '''מינרב ''' אבדה ליד [[טולון]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] בינואר 1968 בשעות הבוקר{{הערה|{{דבר||נעלמה הצוללת הצרפתית מינרב|1968/01/29|00104}}}}, ה'''מינרב''' נעה בצלילה רדודה, בתנאי ים קשים שיצרה סערת המיסטראל. הצי הצרפתי חיפש אחריה בשלוש השנים לאחר שאבדה אך היא לא נמצאה. הערכה היא שהצוללת התפרקה לשברים קטנים, הנמצאים באזור בו פני הקרקע מצולקים ובעומקים שבין 1000 ל-2000 מטר. לטקס האשכבה ל'''מינרב''' הגיע הנשיא [[שארל דה גול]] ואף צלל עם הצוללת האחות '''אורידיס'''{{הערה|{{דבר||דה גול ועארף|1968/02/09|00207}}}}. ב-4 במרץ 1970, בשעות הבוקר, טבעה ה'''אורידיס'''{{הערה|{{דבר||אבדה צוללת צרפתית ובה 57 אנשים|1970/03/05|00207}}}} באותו אזור. רעש ההתרסקות נקלט בהידרופונים של הצי ועל פני הים השקט צפו עדויות. ספינות הצי הצרפתי עצרו מספר אניות סוחר שעברו בסביבה והעלה אותן לבדיקת תחתית במבדוק. מסקנתם הייתה שהסיבה לטביעה היא התנגשות עם האוניה הטוניסאית טברג'ה. היות שבתחתית האוניה נמצאו סימני גירוד טריים. אף על פי שהאירוע קרה באור יום ובים שקט האוניה לא הרגישה דבר. ב-19 בפברואר 1971 נוצרה חדירת מים מצינור היניקה לצוללת '''פלורה''' מאותו דגם, בעת שינור במזג אויר גרוע באזור [[טולון]]. המים גרמו לקצר חשמלי ואבדן שליטה. הצוללת הצליחה לעלות לפני המים אך איבדה את כושר התנועה והיטלטלה בים הסוער עד שגוררת חילצה אותה לנמל{{הערה|{{מעריב|גיל קיסרי|תקלה בצוללת צרפתית גרמה חרדה והתרגשות|1971/02/21|00206}}}}. לאור תחקיר הצוות תוכנן ראש תורן היניקה מחדש והוחלף בכל הצוללות מדגם '''דפנה'''.{{הערה| הצי הצרפתי אינו מאשר שתקלות בתורן השינור גרמו לאבדן הצוללות.}}.

ב-4 במרץ 1968 את הצוללת '''K-129'''{{הערה| ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Soviet_submarine_K-129_%281960%29 בוויקיפדיה באנגלית}} מדגם "גולף" נושאת טילים בליסטיים, בעת סיור מבצעי בלב [[האוקיינוס השקט]]. צוללת זו הייתה יעד ל[[פרויקט אזוריאן|מבצע חילוץ על ידי ה-CIA]], אשר הצליח כנראה באופן חלקי בלבד, ופרטיו לא פורסמו במלואם עד היום למרות עיסוק תקשורתי ניכר. הגרסה הרשמית של הצי הסובייטי טוענת שהצוללת טבעה בעת שינור כתוצאה מצלילה לעומק גדול מהמותר, אך גרסאות אחרות מסבירות את האירוע בהתנגשות, או בפיצוץ טורפדו בצמ"ט (צינור מוביל טורפדו, תא אכסוןאחסון הטורפדו בצוללת) או במנוע הרקטי של טיל.

עקרון המעטפת הכפולה הועלה כבר במלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו, שימשו הצוללות בעיקר ככלי לתקיפת ספינות אויב. רוב הזמן הן שייטו על פני המים וצללו מידימדי פעם לצורך תקיפה או לצורך התחמקות מרודפים. עם זאת, מרבית התקיפות בוצעו בלילה כשהצוללת בהפלגה על מימית. במהלך המלחמה, כאשר נעשה ניסיון להגדיל את עומק הצלילה המרבי, לשפר את יכולת התמרון ולהקטין את ה[[גרר (כוח)|גרר]], התברר כי הצורה האופטימלית למעטפת על מנת שתוכל לעמוד בלחצים תת-מימיים גדולים יותר (עומק צלילה רב יותר), שונה מהותית מהצורה האופטימלית של מעטפת שתשיג [[חיכוך]] [[הידרודינמיקה|הידרודינמי]] קטן יותר (מהירות שיוט גבוהה יותר ושיפור יכולת התימרון). לכן, הוחלט להפריד בין שתי המעטפות, לתכננן בנפרד ולהרכיבן אחת בתוך השנייה.

שיטה אחרת שיושמה בארצות הברית ובברית המועצות בזמן המלחמה הקרה הייתה '''תוכנית לתקשורת תת-ימית'''. באותם האזורים בהם שטו באופן קבוע הצוללות שלהן, הותקנו מתקנים תת-ימיים דמויי הידרופונים המחוברים בכבלים, ובעזרתם הוקמה רשת תקשורת תת-ימית שיכלה לשדר "אחורה" לבסיס האם. שיטה זו היא יעילה יותר, מפני שהיא לא מאפשרת גילוי של הצוללות, וביחד עםועם זאת מאפשרת תקשורת יעילה. הבעייתיות של שיטה זו היא בפעילות במרחק גדול מאזורי הפריסה של התקשורת התת-ימית, ובמים טריטוריאליים של מדינה זרה.

* [http://www.chonday.com/Videos/pen1usnav1 הצוללת USS PENNSYLVANIA הגדולה ביותר של צי ארצות הברית] עד כה בשרות משנת 1989. כולל הסברים על המכשירים השונים.