פיידון (דיאלוג אפלטוני) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 59:
העיסוק של סוקרטס בהפרדה בין הגוף לנפש הוא לא בכדי, שכן הפרדה זו מהווה את הבסיס לכך שהנפש תגיע לעולם הידיעה האמיתי בו תתפסנה האידאות בפעם הראשונה, כאשר הגוף על כל חושיו לא מונע מבעד לאדם להבין באמת את התוכן התבונתי של העולם, האידאות. מטרת החיים של הפילוסוף הינה בהשגת החכמה, אך הגוף, כנאמר, מהווה מכשול לכך. הסברה שלו אומרת כי מי שלא ייצור ידיעה ללא תלות גופנית, לעולם לא יגיע לחכמה האמיתית - הבנה בעזרת התבססות על חושים היא לא חכמה! אפלטון, בייחסו את הדברים לסוקרטס, מסמן בדברים אלה את האידאל של החשיבה הראויה - החשיבה אודות האידאות.<br />
אם כן, מהן האידאות? האידאות הן מונח של אפלטון לתיאור ישויות. האידאות הינן תוכן מחשבתי אודות ההוייה של האובייקטים בעולם. האידאות הן תכנים נפשיים ומטא-פיזיים אשר לא נוכל להגיע אליהן בעזרת החווייה החושית שלנו, אלא נוכל להגדירן רק בעזרת פעילות הרוח והתבונה. כדוגמה לאידאות נוכל להגדיר את המושגים: הווייה, ישות, גודל, כמות, צבע, צורה, משולש ועוד. מושגים שאנו לא תופסים אותם בעזרת הפעילות החושית, אלא מושגים שעלינו לתפוס את הקיום וההווייה שלהם. זהו דבר קשה מאוד לנסות ולתפוס הווייה מבלי שנתפוס את החושים, אך פה בדיוק טמונה הבעיה, שכן יש לנו קושי רב בהגדרת ההוויה של דבר, אך אנו יכולים להגדיר בזכות חושינו את קיומו, וזאת כאשר אין אנו מבינים כלל מה זה קיומו - מן תרגיל מחשבתי עמוק וקשה שגם סוקרטס לא מוצא את הפתרון אליו, וזאת משום שבזמן השיחה עם חבריו הוא עדיין נמצא בכלא הגופני ממנו הוא עתיד להיחלץ על ידי מוציא גזר הדין לפועל.
דוגמאות לאידאות:
* צדק וחסידות - אינם מאופיינים על ידי משהו ראייתי. כשאנו מכירים במשהו שמשותף לכל המעשים הסודים בעולם, אזי אנו חושבים על מה שלא ניתן לראות.
* חשיבה על העובדה שמשהו ישנו.
* חשיבה על מושג האדום שבכוח. תמיד התייחסנו לאדום כאדום, אבל אף פעם לא התייחסנו למושג האדום בחשיבתנו.
* גודל, בריאות, וחוזקה - דברים שאיננו רואים כמו שגם לא ראינו את החסידות.
דברים המשותפים לאידאות:
| |||