מושא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:חלקי הדיבר באמצעות HotCat
שיניתי את המילה נשוא למילה פועל מאחר שהמושא הוא השלמה מוצרכת של כל פועל. לאו דווקא של הנשוא. כמו כן דייקתי את עניין ההצרכה
שורה 1:
ב[[תחביר]], '''המושא''' הוא [[משלים (תחביר)|השלמה מוצרכת]] ל[[נשוא]] הפועלי,|פועל והוא מתקשר לנשואלפועל עלכהשלמה ידימוצרכת, [[מילת יחסכלומר]], הפועל "זקוק" לה. מילתההשלמה היחסיכולה בראשלבוא המושאאחרי היאמילת מוצרכת,יחס הפועלאחת "זקוק"או לה,יותר המצטרפות לפועל היאוהיא חלק מילוני של הפועל, לדוגמה: הבחין ''ב,'' האמין ''ל, ''השלים ''עם, ''אכל ''את.''
 
את מילת היחס המוצרכת לא ניתן להמיר במילות יחס אחרות וכל המוצרך אינו ניתן להמרה בתוארי הפועל.
 
המושא מצטרף ל[[נשוא|פועל]] , כלומר, ניתן לומר: "אכל תפוח" ולא "יוסי תפוח". לכל [[נשוא|פועל]] יכול להצטרף מושא אחד או יותר (למשל "יוסי הודה לחברו על המעשה").
 
== סוגי מושאים ==
שורה 9:
 
===מושא ישיר===
'''מושא ישיר''' הוא מושא המצטרף ל[[נשוא|פועל]] בצורה ישירה, למשל:"יוסי אכל תפוח", כאשר המילה "תפוח" היא המושא, או באמצעות המילית "[[את (מילת יחס)|את]]". דוגמאות:
"יוסי בנה '''בית'''",
"יוסי בנה '''את הבית'''".
שורה 16:
 
===מושא עקיף===
'''מושא עקיף''' הוא מושא המצטרף ל[[נשוא|פועל]] באמצעות [[מילת יחס]] '''המוצרכת לפועל''', כלומר מילת היחס היחידה שיכולה לבוא עם [[פועל (בלשנות)|פועל]] זה, או כזו שמשפיעה על משמעותו. דוגמאות:
"יוסי הודה '''לחברו'''",
"יוסי הודה '''במעשה'''".