קרב א-זלאקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
}}
''' קרב א-זלאקה''' (ב[[ערבית]] الزلاقة, ב[[ספרדית]] ובמקורות נוצריים מכונה הקרב batalla de Sagrajas – קרב סגראחאס) נערך ב-[[23 באוקטובר]] [[1086]], בין מנהיג ה[[מוראביטון]] [[יוסוף בן תאשפין]] ומלך [[קסטיליה]] [[אלפונסו השישי]].
יוסוף בן תאשפין נענה לקריאתם של שלושה ממנהיגי [[אל-אנדלוס]] ([[עבד השלישי אל-מועתמיד]] ואחרים) וחצה את [[מצר גיברלטר]] ל[[אנדלוסיה]] עם 7,000 לוחמים מהמוראביטון. הוא הצעיד את צבאו לצפונה של אל-אנדלוס עד שהגיע אל א-זלאקה. צבא המוראביטון תוגבר מלוחמים מכל מקום באל-אנדלוס וצבאו גדל לכדי 30,000 איש.
שורה 26:
אלפונסו השישי בחר להילחם במוראביטון. הקרב החל ביום שישי עם שחר בהתקפה של הקסטליאנים. יוסוף בן תאשפין חילק את צבאו לשלוש [[דיביזיה|דיביזיות]]. הדיביזיה הראשונה בפיקודו של עבד השלישי אל-מועתמיד כללה 15,000 לוחמים, הדיביזיה השנייה בפיקודו של יוסוף בן תאשפין כללה 11,000 לוחמים, והדיביזיה השלישית כללה 4,000 לוחמים שחורים מ[[אפריקה]] נושאים חרבות [[הודו|הודיות]] ו[[רומח|רומחים]] ארוכים. הדיביזיה בפיקודו של עבד השלישי אל-מועתמיד נלחמה בכוחותיו של אלפונסו עד אחר הצהריים, ואז הצטרפו לקרב יוסוף בן תאשפין והדיביזיה שלו וכיתרו את אלפונסו השישי ולוחמיו. כוחותיו של אלפונסו נתקפו בעתה והחלו לסגת, אז הורה יוסוף בן תאשפין לדיביזיה השלישית מצבאו לתקוף ולסיים את הקרב.
על פי מקורות מתקופה זו, אבדותיו של אלפונסו היו עצומות (יותר מ-59,500 מתים). רק 100 [[אביר|אבירים]] הצליחו לשוב לקסטיליה. אלפונסו השישי שרד בקרב, אך איבד את
גם בצד השני היו אבדות כבדות, בייחוד אצל המוסלמים המקומיים בפיקודם של דאוד איבן עיסה, שמחנהו נבזז בשעות הראשונות של הקרב, ושל אל-מותאוואקיל איבן אל-אפטז מושל בדחוס. מושל [[סביליה]] אל-מועתמיד נפצע בקרב הראשון אך הגבורה שהפגין שמשה דוגמה ללוחמיו והם התלכדו סביבו ברגעים הקשים של ההתקפה הקסטליאנית הראשונית בפיקודו של אלוואר פאנייז. בין ההרוגים היה האימאם הפופולרי של [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], אבו-אל-עבאס אחמד איבן רומיילה.▼
▲גם בצד השני היו אבדות כבדות, בייחוד אצל המוסלמים המקומיים בפיקודם של דאוד איבן עיסה, שמחנהו נבזז בשעות הראשונות של הקרב, ושל אל-מותאוואקיל איבן אל-אפטז מושל בדחוס. מושל [[סביליה]] אל-מועתמיד נפצע בקרב הראשון אך הגבורה שהפגין שמשה דוגמה ללוחמיו והם התלכדו סביבו ברגעים הקשים של ההתקפה הקסטליאנית הראשונית בפיקודו של אלוואר פאנייז. בין ההרוגים היה האימאם הפופולרי של [[קורדובה]], אבו-אל-עבאס אחמד איבן רומיילה.
נאמר כי בן תאשפין נרתע מהטבח, ובנוסף הוא נאלץ לחזור בטרם עת לאפריקה בשל מות יורשו המיועד, כך שקסטיליה כמעט שלא איבדה שטחים למרות שרוב צבאה הושמד.
| |||