דוגה – הבדלי גרסאות

[[דיודורוס סיקולוס]] מזכיר את דוגה כבר בסוף [[המאה ה-4 לפנה"ס]], ולפי ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] ב[[נקרופוליס]] שנתגלו בצפון האתר, היא נוסדה לפני [[המאה ה-5 לפנה"ס]]. כאשר המלך הנומידי [[מסיניסה]] כבש את האזור, הוא הפך את העיר לאחת מבירותיו. העיר שגשגה בתקופת יורשיו, ופיתחה תרבות פונית-לובית. כאשר [[יוליוס קיסר]] הביס את [[יובה הראשון, מלך נומידיה]] ב[[קרב טפסוס]] בשנת [[46 לפנה"ס]], הוא סיפח את מזרח נומידיה ל[[פרובינקיה רומית|פרובינקיה]] [[נומידיה|אפריקה נובה]] ודוגה הפכה לעיר רומית. החל הימי [[אוגוסטוס]] ועד סוף [[המאה ה-1]] התגוררו בעיר שתי קבוצות [[אוכלוסייה]] נבדלות זו מזו, האוכלוסייה המקומית אשר חייתה לפי המערכת המסורתית המקומית, והאוכלוסייה הרומית שהייתה כפופה לקולוניה של [[קרתגו (עיר)|קרתגו]] וחייתה בהתאם לאורח החיים הרומי. מחד שמרה העיר על המתאר העירוני הנומידי, אך בה בעת הוקמו בה מבנים [[מונומנט]]ליים רומיים. אף שהעיר הייתה קטנה, אפילו במושגי הזמן, ואוכלוסייתה לא חרגה מעולם מכ-5,000 תושבים, היא שגשגה בשל העורף החקלאי הפורה שלה, במיוחד במהלך [[המאה ה-2]] וה-[[המאה ה-3|3]]. עם זאת, דוגה לא נחשבה לעיר חשובה, ואף ששיגשגה והוקמו בה מבני ציבור מרשימים, היא נותרה בגדר [[עיר שוק]] שולית. בשנת [[205]] הוענק לדוגה מעמד של [[מוניקיפיום]], וב-[[261]] זכתה למעמדה של [[קולוניה]], המעמד הגבוה ביותר ליישוב מסוגה. באותה עת הייתה למקום מושבו של [[בישוף]] והמשיכה ושגשגה גם במהלך [[המאה ה-4]]. ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]] החלה העיר לשקוע, ובתקופה ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]], בין השנים [[533]]-[[698]], הייתה יישוב שולי. בתקופה זו הוקמה חומה סביב ה[[פורום (רומא העתיקה)|פורום]] ומקדש [[סטורנוס]], [[יונו]] ו[[מינרווה]] הסמוך. בתקופה ה[[אסלאם|מוסלמית]] המשיך והתקיים יישוב כלשהו באתר, ואף הוקם בו [[מסגד]] פשוט ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], אך המידע על דוגה מתקופה זו מועט.