כלכלה קיינסיאנית – הבדלי גרסאות

'''כלכלה קיינסיאנית''' ('''Keynesian Economic Theory''') או '''קיינסיאניזם''' היא תאוריה [[כלכלה|כלכלית]] שפותחה על ידי ה[[כלכלן]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'ון מיינארד קיינס]]. עיקריה נוסחו בספרו "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ([[1935]]), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ([[השפל הגדול]]) שפרץ בשנת [[1929]], והיא אבן הפינה של תורת ה[[מקרו כלכלה]]. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות השפל הגדול במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של [[היצע וביקוש]] דרך להשגת [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]] בכל השווקים.

 

 

==עיקרי התאוריה==

לצורך הפשטות בודק קיינס התנהלות תאורטית של משק סגור (כלומר, משק בו לא קיימים ייבוא וייצוא).

אחד המושגים החשובים בכלכלה הוא [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כלומר כמות הייצור של כלל המשק בתקופת זמן מסוימת. משק מורכב מהאנשים הפרטיים, בתי העסק וה[[ממשלה]]. האנשים הפרטיים מייצרים שעות עבודה בערך מסוים. בתי העסק מייצרים מוצרי צריכה – מתכלים או לא מתכלים (ארונות, מזון, הצגות תיאטרון וכו'). הממשלה מייצרת כבישים, ביטחון, חינוך וכו' שגם הם מתומחרים ונחשבים לתוצר לאומי. במשק סגור שווה התוצר הלאומי להכנסה הלאומית, שכן כל ה[[מסחר]] נעשה בגבולות המשק.

 

ה[[ביקוש]] במשק, לדעת קיינס, מורכב משלושה גורמים מרכזיים:

 

קיינס סבר שהכלכלה הקפיטליסטית עשויה לגבור על המגמות היוצרות אבטלה ושפל בעזרת מדיניות ממשלתית של הרחבת הביקוש לסחורות ולשירותים, והגדלת התמריצים להשקעות הון. לשם כך המליץ על הקטנת שער הריבית ואמצעים אחרים לעידוד האשראי, על הוצאות ממשלתיות גדולות, במיוחד בעבודות ציבוריות נרחבות, שיזרימו למשק ביקושים גדולים. למימון הפעילות הממשלתית המליץ קיינס על מימון גרעוני ואף על אינפלציה מרוסנת, שתגרום לעידודן של השקעות, בהבטיחה רווחים גדולים למשקיעים, אם גם במחיר ירידה כלשהי בשכר הריאלי במשק, בעקבות האינפלציה. קיינס סבר שהגדלת ההשקעות הממשלתיות ופיתוח התעסוקה יביאו לצמיחה בייצור, וכן גם להשקעות נוספות במידה גדולה בהרבה מהאמצעים שהוזרמו למשק על ידי הממשלה, בכך יחודשו מגמות ההתרחבות במשק כולו. אמצעים דומים בכיוון הפוך אמורים, לדעת קיינס, להוות גורם מרסן כשמופיעה פעילות יתר כלכלית עם גילויי אינפלציה לא מרוסנת, מה שאמנם אירע בעקבות יישומה של תורת קיינס בכלכלת אירופה וארצות הברית.

 

התקבלותה של הכלכלה הקיינסיאנית משנות השלושים ועד לשנות השישים והשבעים הייתה כללית ואף הראתה תוצאות שהצדיקו אותה במידה רבה מאוד. הבעיה העיקרית שליוותה את תורתו של קיינס הייתה השאלה של מידת המעורבות הממשלתית הרצויה. פיקוח ממשלתי עמוק ומהודק עשוי היה להוביל לכלכלה של 'קפיטליזם ממלכתי', לפיכך היו שראו בתורתו של קיינס תורה של 'סוציאליזם זוחל'. [[פיטר טמין]] אכן טוען בספרו ל'תנועת מטוטלת' בין כלכלה קפיטליסטית של 'שוק חופשי', המתאפשרת כשהשווקים פועלים כסדרם באיזון נכון, לבין כלכלה 'סוציאליסטית' של מעורבות ממלכתית, המופיעה כל אימת שמופר האיזון הכלכלי ונדרשת התערבות ממשלתית, ומשחוזרת הכלכלה לתיקנה חוזרת הכלכלה הקפיטליסטית.

==כשלים בשוק החופשי==

 

 

לטענתו, בשיווי המשקל המגזר העיסקי מייצר את כמות המוצרים שמבקש המשק לקנות (על-פי כללי [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]]), והביקוש שמורכב ממליוני בתי-אב, אלפי מפעלים, חברות והוצאות ממשלה, לא בהכרח מתיישב במצב של תעסוקה מלאה.