כלכלה קיינסיאנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''כלכלה קיינסיאנית''' ('''Keynesian Economic Theory''') או '''קיינסיאניזם''' היא תאוריה [[כלכלה|כלכלית]] שפותחה על ידי ה[[כלכלן]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[ג'ון מיינארד קיינס]]. עיקריה נוסחו בספרו "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" ([[1935]]), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ([[השפל הגדול]]) שפרץ בשנת [[1929]], והיא אבן הפינה של תורת ה[[מקרו כלכלה]]. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות השפל הגדול במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של [[היצע וביקוש]] דרך להשגת [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]] בכל השווקים.
 
רבים רואים בתורתו של קיינס מהפכה במחשבה הכלכלית של ה[[קפיטליזם]]. בניגוד ל[[ליברליזם כלכלי|כלכלנים ליברליים]] כמו [[אדם סמית]] (מפתח עקרון "[[היד הנעלמה]]"), קיינס טען כי על מנת להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך ב[[מעורבות ציבורית|התערבות ממשלתית]] פעילה בשוק יכולה לשפר את מצב הכלכלה בטווח הקצר, ובפרט להוריד את שיעור האבטלה ולהפחית השלכות של מיתון.
 
==עיקרי התאוריה==
שורה 8:
לצורך הפשטות בודק קיינס התנהלות תאורטית של משק סגור (כלומר, משק בו לא קיימים ייבוא וייצוא).
אחד המושגים החשובים בכלכלה הוא [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כלומר כמות הייצור של כלל המשק בתקופת זמן מסוימת. משק מורכב מהאנשים הפרטיים, בתי העסק וה[[ממשלה]]. האנשים הפרטיים מייצרים שעות עבודה בערך מסוים. בתי העסק מייצרים מוצרי צריכה – מתכלים או לא מתכלים (ארונות, מזון, הצגות תיאטרון וכו'). הממשלה מייצרת כבישים, ביטחון, חינוך וכו' שגם הם מתומחרים ונחשבים לתוצר לאומי. במשק סגור שווה התוצר הלאומי להכנסה הלאומית, שכן כל ה[[מסחר]] נעשה בגבולות המשק.
 
על-פי קיינס, תוצר לאומי גבוה או עולה מסמל משק בצמיחה.
 
ה[[ביקוש]] במשק, לדעת קיינס, מורכב משלושה גורמים מרכזיים:
שורה 24 ⟵ 22:
 
קיינס סבר שהכלכלה הקפיטליסטית עשויה לגבור על המגמות היוצרות אבטלה ושפל בעזרת מדיניות ממשלתית של הרחבת הביקוש לסחורות ולשירותים, והגדלת התמריצים להשקעות הון. לשם כך המליץ על הקטנת שער הריבית ואמצעים אחרים לעידוד האשראי, על הוצאות ממשלתיות גדולות, במיוחד בעבודות ציבוריות נרחבות, שיזרימו למשק ביקושים גדולים. למימון הפעילות הממשלתית המליץ קיינס על מימון גרעוני ואף על אינפלציה מרוסנת, שתגרום לעידודן של השקעות, בהבטיחה רווחים גדולים למשקיעים, אם גם במחיר ירידה כלשהי בשכר הריאלי במשק, בעקבות האינפלציה. קיינס סבר שהגדלת ההשקעות הממשלתיות ופיתוח התעסוקה יביאו לצמיחה בייצור, וכן גם להשקעות נוספות במידה גדולה בהרבה מהאמצעים שהוזרמו למשק על ידי הממשלה, בכך יחודשו מגמות ההתרחבות במשק כולו. אמצעים דומים בכיוון הפוך אמורים, לדעת קיינס, להוות גורם מרסן כשמופיעה פעילות יתר כלכלית עם גילויי אינפלציה לא מרוסנת, מה שאמנם אירע בעקבות יישומה של תורת קיינס בכלכלת אירופה וארצות הברית.
 
תורתו של קיינס עוקבת במידה רבה את תורת 'עודף הערך' של [[קארל מרקס|מרקס]]. שניהם ראו את הבעיה העיקרית של הקפיטליזם בתופעות של משבר ואבטלה כרונית כתוצאה מהצבר הון והפחתה מגמתית של השקעות במשק. מרקס ראה בכך תופעה אימננטית לא נמנעת בכלכלה הקפיטליסטית, ולכן לא יכול היה להציע פתרונות מעשיים לתופעות אלה, שכן לדעתו האפשרות האחת למניעת המשברים היא במהפכה הסוציאליסטית. קיינס סבור היה שניתן למנוע או לרכך משברים כלכליים על ידי התערבות ממשלתית המכוונת את השווקים, ואף הציע דרכים מעשיות ליישום מיידי של עיקרי תורתו.
 
התקבלותה של הכלכלה הקיינסיאנית משנות השלושים ועד לשנות השישים והשבעים הייתה כללית ואף הראתה תוצאות שהצדיקו אותה במידה רבה מאוד. הבעיה העיקרית שליוותה את תורתו של קיינס הייתה השאלה של מידת המעורבות הממשלתית הרצויה. פיקוח ממשלתי עמוק ומהודק עשוי היה להוביל לכלכלה של 'קפיטליזם ממלכתי', לפיכך היו שראו בתורתו של קיינס תורה של 'סוציאליזם זוחל'. [[פיטר טמין]] אכן טוען בספרו ל'תנועת מטוטלת' בין כלכלה קפיטליסטית של 'שוק חופשי', המתאפשרת כשהשווקים פועלים כסדרם באיזון נכון, לבין כלכלה 'סוציאליסטית' של מעורבות ממלכתית, המופיעה כל אימת שמופר האיזון הכלכלי ונדרשת התערבות ממשלתית, ומשחוזרת הכלכלה לתיקנה חוזרת הכלכלה הקפיטליסטית.
שורה 31 ⟵ 27:
==כשלים בשוק החופשי==
 
אחד המושגים שמגדיר קיינס הוא התעסוקה המלאה (הכוונה היא לא 0% [[אבטלה]] אלא כ- 2%-4% כך שמונח זה אינו כולל חיילים משוחררים, הפסקה זמנית בין עבודות - אבטלה חיכוכית - או סיבות מיוחדות אחרות). קיינס מקבל את גישת ההיצע וביקוש באופן כללי, אלא שלטענתו פעמים רבות שיווי המשקל בין ההיצע וביקוש אינו במצב של תעסוקה מלאה.
 
לטענתו, בשיווי המשקל המגזר העיסקי מייצר את כמות המוצרים שמבקש המשק לקנות (על-פי כללי [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]]), והביקוש שמורכב ממליוני בתי-אב, אלפי מפעלים, חברות והוצאות ממשלה, לא בהכרח מתיישב במצב של תעסוקה מלאה.