מנהגי אבלות בימי ספירת העומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה#
תגית: אות סופית באמצע מילה
שורה 5:
המנהג הוא להימנע מלהנשא ומלהסתפר בתקופה שבין פסח לעצרת (חג השבועות), ויש הנמנעים רק בחלק מתקופה זו, כמו שיבואר.
 
מנהגי האבלות אינם נזכרים בתלמוד.ואף לא אצל רוב הגאונים. המנהג היחידי המופיע לראשונה, הוא להימנע מנישואין והוא מופיע לראשונהכדעת אצליחיד של [[רב נטרונאי גאון]]. הוא נשאל,שנשאל, אםהאם המנהג להימנע מ[[קידושין|לקדש]] ולישא נשים בין פסח לעצרת הוא איסור. והשיב שאינו איסור, אלא מנהג אבלות על מות שנים עשר אלף זוגות תלמידים של [[רבי עקיבא]] בתקופה זו. וכתב שנהגו מאותה שעה ואילך לא לכנוס ארוסות, אך אין מקפידים עם מי שכנס. ולקדש בלא נישואין לא נמנעו.מאות שנים לאחמ"כ התחזק המנהג מאוד באירופה עקב מסעות הצלב שהחלו בשנת תתנ"ו שהחלו בימי הספירה, ובהם נשחטו עק"ש עשרות אלפי יהודים בערי הריין וכן בקהילות שנמצאו במסלולם לא"י.{יוןן ואייה,אנטיוכיה וא"י} וביתר שאת לאחר גזרות ת"ח ות"ט שאף הם החלו בתאריכים אלו
מביןיש ה[[ראשונים]]לציין ישכי המתעדיםחלק רקנכבד אתמן הראשונים לא הביאו כלל מנהגים אלו {הרי"ף הרא"ש והרמב"ם,וכו'} ואלו שכבר הזכירום,התיחסו המניעהלמניעה מנישואין, וישומיעוט המספריםהזכירו גם על מנהג להימנע מלהסתפר.
 
אצל רב נטרונאי גאון המנהג מובא בין פסח לעצרת, וכן אצל חלק מהראשונים. ראשונים אחרים מתארים מנהג להימנע מפסח עד [[ל"ג בעומר]]. ה[[מנחם המאירי|מאירי]] מביא שקבלה (מסורת) ביד ה[[גאונים]] שביום ל"ג פסקה המיתה. ראשונים מביאים הסבר אחר לתאריך ל"ג בעומר. הם מסתמכים על גרסה ב[[תלמוד]] שתלמידי רבי עקיבא מתו בין פסח לפרוס עצרת, ומפרשים ש'פרוס' הכוונה חמשה עשר יום. ומחשבים, בין פסח לעצרת יש ארבעים ותשעה יום, ופרוס עצרת הוא חמשה עשר יום לפני העצרת, אם כן בל"ג בעומר הפסיקו למות. יש אומרים, שלפי זה מותר להסתפר רק ביום ל"ד לעומר בבוקר ולא בל"ג, וכן הוא מנהג הספרדים. ראשונים אחרים התנגדו למנהג להימנע רק עד ל”ג בעומר, משום שלדעתם החשבון מוטעה.