כלכלה קיינסיאנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 5:
 
==עיקרי התאוריה==
 
לצורך הפשטות בודק קיינס התנהלות תאורטית של משק סגור (כלומר, משק בו לא קיימים ייבוא וייצוא).
אחד המושגים החשובים בכלכלה הוא [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי]], כלומר כמות הייצור של כלל המשק בתקופת זמן מסוימת. משק מורכב מהאנשים הפרטיים, בתי העסק וה[[ממשלה]]. האנשים הפרטיים מייצרים שעות עבודה בערך מסוים. בתי העסק מייצרים מוצרי צריכה – מתכלים או לא מתכלים (ארונות, מזון, הצגות תיאטרון וכו'). הממשלה מייצרת כבישים, ביטחון, חינוך וכו' שגם הם מתומחרים ונחשבים לתוצר לאומי. במשק סגור שווה התוצר הלאומי להכנסה הלאומית, שכן כל ה[[מסחר]] נעשה בגבולות המשק.
שורה 30 ⟵ 29:
 
==כשלים בשוק החופשי==
 
אחד המושגים שמגדיר קיינס הוא התעסוקה המלאה (הכוונה היא לא 0% [[אבטלה]] אלא כ- 2%-4% כך שמונח זה אינו כולל חיילים משוחררים, הפסקה זמנית בין עבודות - אבטלה חיכוכית - או סיבות מיוחדות אחרות). קיינס מקבל את גישת ההיצע וביקוש באופן כללי, אלא שלטענתו פעמים רבות שיווי המשקל בין ההיצע וביקוש אינו במצב של תעסוקה מלאה.
 
לטענתו, בשיווי המשקל המגזר העיסקיהעסקי מייצר את כמות המוצרים שמבקש המשק לקנות (על-פי כללי [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]]), והביקוש שמורכב ממליוניממיליוני בתי-אב, אלפי מפעלים, חברות והוצאות ממשלה, לא בהכרח מתיישב במצב של תעסוקה מלאה.
 
ייתכן, לדוגמה, מצב בו ישנה נקודת שיווי משקל בין היצע וביקוש כך שישנם מובטלים או אנשים המעוניינים לעבוד יותר מהעבודה המוצעת בשוק. המחסור בעבודות נובע מכך שלא משתלם לפתוח תעשייה במקום שבו הביקוש נמוך, ויכולת הקנייה הנמוכה נובעת מההכנסות הנמוכות של העובדים שסובלים ממחסור בתעסוקה. כך למעשה נוצר שיווי משקל בין הייצור לצריכה אך עדיין יש אבטלה.
שורה 40 ⟵ 38:
 
==דפלציה ואבטלה==
 
כששיווי המשקל הוא בהכנסה לאומית גבוהה ממצב של תעסוקה מלאה, יש בעיה של מחסור בגורמי ייצור - בדרך כלל עבודה. במצב כזה ידרשו העובדים שכר גבוה יותר ויותר (כי יש להם הצעות עבודה אחרות) ובעקבות עליית השכר יעלו המחירים – כך נוצר תהליך של [[אינפלציה]] שבו כל עוד לא יקטנו הביקושים תמשיך האינפלציה לצמוח. המצב נקרא פער אינפלציוני.
 
שורה 60 ⟵ 57:
 
==שוק הכספים במשנתו של קיינס==
 
אף כי, כאמור, קיינס ראה בשער ה[[ריבית]] במשק גורם המשפיע על רמת ההשקעות במשק, הרי שבניתוח מצבי שפל כלכלי ואבטלה בלט קיינס בהתעלמו מ[[כסף (אמצעי תשלום)#שוק הכספים|שוק הכספים]] והשפעתו על המשק. קיינס נבדל בגישתו זו מה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים הנאו קלאסים]] ולאחר מכן ה[[מוניטריזם|כלכלנים המוניטריסטים]], שדיברו על חשיבות הריבית בקביעת התוצר הלאומי, וטענו כי התערבות ממשלתית במשק דרך שוק הכספים עדיפה על התערבות דרך [[שוק הסחורות והשירותים]], (הוא "השוק הריאלי" בו נקבע התוצר הלאומי). הוא טען, כי בעת שפל כלכלי ואבטלה, שינוי בשער הריבית (במקרה של אבטלה, כלפי מטה - על מנת להגדיל את התוצר והתעסוקה) אינו יכול להשפיע ממש על התוצר בשל כמה סיבות:
*הביקושים הנמוכים מדי יוצרים ציפיות פסימיות לגבי כדאיות השקעות חדשות במשק.
שורה 70 ⟵ 66:
 
==המכפיל הקיינסיאני==
קיינס גיבש נוסחה שמסבירה פי כמה גדל התוצר הלאומי כתוצאה מהשקעה של הממשלה: המכפיל הקיינסיאני.
נוסחת המכפיל הקיינסיאני הפשוט:
שורה 84 ⟵ 79:
במצב שבו הממשלה משקיעה 1000 ₪ והחיסכון הממוצע במשק הוא 10%, התוספת לתוצר היא 10,000 ₪. (1000 ₪ חלקי 10%)
 
'''הסבר''' - 1000 ₪ שמושקעים מגיעים לידיים של הציבור. "הציבור" חוסך 100 ₪ ומשתמש ב -900 ₪ ככח קניהקנייה, ששוב מגיעים לציבור. "הציבור" שוב חוסך 90 ₪ ומשתמש ב -810 וכן הלאה. בסופו של דבר הגלגול הוא 10,000 ₪ שהציבור משתמש בו.
 
נוסחת המכפיל הקיינסיאני הלוקח בחשבון את שוק הכסף:
שורה 98 ⟵ 93:
 
== קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=התאוריה הכללית של תעסוקה, רביתריבית וכסף|רוחב=136}}
*[http://www.marxists.org/reference/subject/economics/keynes/general-theory/index.htm The General Theory of Employment, Interest and Money]