אפידוט – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:Epidote Oisans.jpg|מרכז|250px|]]

[[תמונהקובץ:Pierre-img 0582.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפידוט במוזיאון לוזאן]]

'''אפידוט''' הוא [[מינרל]] השייך ל[[קבוצת האפידוט]] – קבוצה של [[מינרלים סיליקטיים#סורוסיליקטים|מינרלים סורוסיליקטיים]] ([[סיליקט|סיליקטים]]ים במבנה של [[טטרהדרון|טטרהדרונים]] כפולים) – המורכב מ[[סידן]], [[אלומיניום]], [[ברזל]], ו[[סיליקט]]וסיליקט ש[[כתיב כימי|נוסחתו]] (Ca₂(Al, Fe)₃(SiO₄)₃(OH ה[[גביש|מתגבש]] במערך [[מונוקליני]]. גבישים מפותחים היטב של אפידוט נפוצים למדי וצורתם פריזמטית. כיוון אורך הגביש ניצב למישור הסימטרייההסימטריה היחיד. ברוב המקרים פני הגביש מקווקווים ונוצרים גבישים תאומים לעתים קרובות. רבות מתכונות המינרל משתנות בהתאם לתכולת הברזל. למשל, הצבע, הקבועים האופטיים, והמשקל היחסי. ה[[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט והצבעים המופיעים הם בדרך כלל ירוק, צהוב וחום. [[קלינוזואיסיט]] הוא סוג של אפידוט בגוון לבן או אדום חיוור המכיל מעט מאוד ברזל, ונוסחתו זהה למינרל ה[[אורתורומבי]] [[זואיסיט]].

לאלניט יש נוסחה זהה לנוסחת האפידוט והוא מכיל מתכות מקבוצת הצריום. המינרל נראה שונה לגמרי מהאפידוט שכן צבעו שחור או שחור חום, למינרל יש ברק של זפת והוא אטום, יותר מכך הפצילות באלניט מועטה או לא קיימת בכלל וגבישים מפותחים היטב נדירים. התכונות הקריסטלוגרפיות והאופטיות של האלניט זהות לאפידוט. הפליאוכרואיזם באלניט הוא חזק בגוונים של חום־אדמדם, חום־צהבהב וחום־ירקרק. למרותאף על פי שאינו מינרל נפוץ תפוצתו רחבה למדי כמינרל נלווה לסלעים רבים: [[גנייס]], [[גרניט]], [[סיאניט]], [[ריוליט]], [[אנדזיט]] ואחרים. המינרל נתגלה לראשונה בגרניט של מזרח [[גרינלנד]] ותואר על ידי תומאס אלן (Thomas Allan), שעל שמו קרוי המינרל, ב-[[1808]].