קולנוע אוריון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים |
Netanel488 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=בית קולנוע היסטורי בירושלים|אחר=קולנוע בעיר אחרת|ראו=[[אוריון]]}}{{coord|31|46.856|N|35|13.071|E|display=title|type:landmark}}
{{עריכה|פסקה=|סיבה=}}__ללא_תוכן_עניינים__▼
▲__ללא_תוכן_עניינים__
[[קובץ:Orion_Jerusalem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין "אוריון" בשנת [[2009]]]]
[[קובץ:Radio City Music Hall procenium LC-G612- 19401.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים [[אולם המוזיקה רדיו סיטי]] ב[[ניו יורק]], ההשראה לעיצוב הפנים של האולם]]
שורה 7 ⟵ 6:
'''קולנוע אוריון''' היה [[בתי קולנוע בירושלים|בית קולנוע ירושלמי]] שפעל במתכונות שונות במשך כמעט שמונים שנה, החל מתקופת [[המנדט הבריטי]] ועד [[שנות התשעים]].
בית הקולנוע שכן במבנה בצורת חצי חבית ("[[צריף ניסן]]") בעל קירות בטון וגג קל משקל שנשען על [[קשת (מבנה)|קשת]]ות [[פלדה]] עבות. כתובת בית הקולנוע הייתה רחוב שמאי ארבע. כיום חלק מהמבנה שבו שכן קולנוע זה משמש את סניף [[מקדונלד'ס]] אוריון שב[[ירושלים]].
== היסטוריה ==
בית הקולנוע, שפתח לקהל ביולי [[1938]], נבנה על ידי שותפות בין דאוד דג'אני, משפחת דבאח ועזרא מזרחי והיה בבעלות משפחת מזרחי ששלטה גם ב[[קולנוע אדיסון]]. בתקופת המנדט הבריטי קולנוע אוריון היה מבנה רחב ממדים, בעל אולם אחד ענק, שתפס את המבנה כולו. המבנה נמשך מרחוב שמאי ועד לרחוב הלל המקביל לו. חלק מ[[הנציב העליון|הנציבים העליונים]] נהגו לצפות שם בסרטים ומשפחת מזרחי הייתה שומרת להם את היציע כולו. פנים בית הקולנוע תוכנן בהשראת [[אולם המוזיקה רדיו סיטי]] ב[[ניו יורק]], הוא כלל בשיאו 1,400 מושבים והיה בנוי.
שורה 24:
בשנת [[2003]] החל מיזם לפתיחה מחודשת של בית הקולנוע,{{הערה|{{ynet|קותי פונדמינסקי|יוזמה: קולנוע אוריון משודרג|2749717|8 בספטמבר 2003|}}}} אך הדבר לא יצא אל הפועל.
== בתרבות ==
קולנוע אוריון מוזכר בשירים אחדים כגון "ירושלים שלי" מאת [[דן אלמגור]] ו"אם לא נגור ביחד" מאת [[שלמה ארצי]] (אם כי לא ברור אם ארצי מזכיר את אוריון הירושלמי או התל אביבי).
==ראו גם==
| |||