מאיץ LHC – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 8:
חלקו המרכזי של המאיץ בנוי בתוך מנהרה טבעתית שאורכה כ-27 [[קילומטר]]. המתקן מסוגל [[תאוצה|להאיץ]] [[פרוטון|פרוטונים]] בשני צינורות (beam pipes) מקבילים, שמתאחדים לצינור אחד סמוך למספר נקודות אינטראקציה (interaction points) לאורך מסלול המאיץ. בנקודות אלו מתרחשת [[אינטראקציה]] (התנגשות) בין פרוטונים הנעים בכיוונים מנוגדים. ה[[אנרגיה]] של חלקיק עולה ככל ש[[מהירות]]ו גדלה. האנרגיה של הפרוטונים הנעים בצינורות ה-LHC מגיעה ל-TeV {{כ}}7 (שבעת אלפים [[מיליארד]] [[אלקטרון וולט]]; פי 7,461 מ[[מסת מנוחה|אנרגיית המנוחה]] של הפרוטון) ומהירות תנועתם מגיעה ל-99.9999991% מ[[מהירות האור]] ב[[ריק]]{{הערה|1=בהתאם ל[[תורת היחסות הפרטית]] לא ניתן לנוע במהירות הגבוהה מ[[מהירות האור]]. ככל שמתקרבים אליה כך עולה האנרגיה של החלקיק.}}. בחלק מהזמן יואצו במאיץ [[גרעין האטום|גרעיני]] [[עופרת]]. בחינת החלקיקים שייווצרו כתוצאה מהתנגשויות הפרוטונים או ה[[יון|יונים]] תיעשה באמצעות גלאֵי חלקיקים גדולים.
בניית המאיץ היא הפרויקט הגדול ביותר ב[[היסטוריה של הפיזיקה|תולדות הפיזיקה]] מבחינת מספר ה[[פיזיקאי]]ם שהשתתפו בו והוא שני רק לתוכניות ה[[חלל]] מבחינת ההשקעה הכספית. בבנייתו, ובבניית הגלאים הנלווים, השתתפו יותר מ-5,000 פיזיקאים מיותר מ-40 מדינות, ויחד עמם עבדו על הפרויקט אלפי [[מהנדס]]ים ו[[טכנאי]]ם. עלותו הכוללת מוערכת בלמעלה מ-5 מיליארד [[אירו]]. הרעיון להקים מאיץ פרוטונים בקנה מידה כזה ב-CERN עלה כבר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], והאישור לתוכנית הראשונית להקמתו התקבל ב-[[1994]]. [[ישראל]] נוטלת חלק בניסוי: היא השתתפה בבניית גלאים המיועדים לאחד הניסויים המרכזיים שבו, [[ניסוי
==הפעלת המאיץ ותקלות שהתגלו לאחר הפעלתו==
שורה 79:
[[קובץ:CERN LHC Magnet Factory1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגנט דיפולי פתוח. במרכז נראים שני הצינורות שבהם נעים פרוטונים בכיוונים מנוגדים]]
[[קובץ:CERN LHC Tunnel1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מקטע של מאיץ LHC]]
[[קובץ:ATLAS Above.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבט מפני הקרקע לעבר האולם התת-קרקעי שבו נבנה ניסוי
הפרוטונים שנעים במאיץ נוצרים במתקן הקרוי [[דואופלזמטרון]] (duoplasmatron). מקורם בגז [[מימן]] שמוזרם פנימה ו[[יינון|מיונן]] בעזרת [[אלקטרון|אלקטרונים]] חופשיים שנפלטים מה[[קתודה]]. [[גרעין האטום|גרעיני אטומי]] המימן, הפרוטונים, מכוונים בעזרת [[מגנט]]ים לעבר ה[[אנודה]] ועוזבים את המתקן. ה[[אנרגיה]] שלהם בשלב זה היא keV {{כ}}92. האנרגיה מוגברת ל-keV {{כ}} 750 בעזרת מתקן הקרוי RF quadrupole. מתקן זה, הבנוי כ[[משדר]] [[תדר רדיו|רדיו]], משמש הן להאצה והן לריכוז הקרן. בשלב זה קרן הפרוטונים מעוצבת בצורת קבוצות של פרוטונים (bunches). כל קבוצת פרוטונים מכילה כ-100 מיליארד פרוטונים בצפיפות נמוכה למדי.
שורה 96:
ניתן יהיה להשתמש ב-LHC גם כדי להאיץ [[יון|יונים]]. אלו יהיו [[גרעין האטום|גרעיני]] [[עופרת]] בעלי [[מטען חשמלי]] חיובי של e{{כ}} 82+ (e מסמל את מטענו של [[פוזיטרון]] אחד). אנרגיית ההתנגשות במצב כזה תהיה TeV {{כ}}1,150. האנרגיה הגבוהה מושגת בזכות [[מסת מנוחה|מסת המנוחה]] הגבוהה של הגרעינים עצמם ובזכות מהירות תנועתם. היונים שיתחילו את מסלולם במאיץ הקווי המכונה LINAC1 יעברו דרך שאר המאיצים, בדומה לפרוטונים. הזמן שיוקצב לניסויי יונים צפוי להיות קטן יחסית.
חמישה מכשירי ניסויים נבנו עבור ה-LHC. שניים מהם, [[ניסוי
בקצב התנגשויות מלא (high luminosity) תתרחשנה מיליארד אינטראקציות בשנייה, אולם הגלאים לא יוכלו להתייחס לכולן בנפרד משום שמספר אינטראקציות המתרחשות בעת מעבר אחד של שתי קבוצות פרוטונים דרך נקודת אינטראקציה נרשמות יחד ברכיבי הזיכרון (אין אפשרות להפריד ביניהן). כאמור, לפי ההנחה רוב האינטראקציות הללו לא ישאו מידע מעניין וההתייחסות אליהן תהיה כ"רעש רקע" של האינטראקציות המעניינות. אם כך, בשלב הראשון יירשמו ברכיבי הזיכרון כ-40 מיליון אירועי אינטראקציה בשנייה, וזאת בהתאם לקצב המעבר של קבוצות הפרוטונים דרך נקודות האינטראקציה. מתוך 40 מיליון האירועים, הניסויים הגדולים (אטלס ו-CMS) ירשמו רק כ-100 אירועים לשנייה בזיכרון לטווח ארוך. אלו יהיו אירועים שיעברו מספר שלבי סינון (trigger), ועל כן הם יהיו מועמדים להכיל תהליכים מעניינים במיוחד. האירועים הללו ינותחו מאוחר יותר על ידי פיזיקאים החברים בניסוי.
שורה 115:
{{ערך מורחב|ניסוי ATLAS}}
[[קובץ:ATLAS TGC chamber (November 2006).jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלגל של גלאי מיואונים מסוג TGC שתוכננו, יוצרו ונבדקו בישראל]]
ניסוי
*הגלאי הפנימי - נמצא סביב נקודת האינטראקציה ונועד למדוד את מסלולם של חלקיקים [[מטען חשמלי|טעונים]]. סביב הגלאי הפנימי ממוקם [[מגנט]] [[סולנואיד]]י (בצורת סליל), שגורם להטיית מסלול החלקיקים הטעונים ומאפשר מדידה של ה[[מטען חשמלי|מטען החשמלי]] וה[[תנע]] שלהם.
*קלורימטר אלקטרומגנטי - ממוקם מסביב לגלאי הפנימי, ונועד למדוד את ה[[אנרגיה]] של [[פוטון|פוטונים]], [[אלקטרון|אלקטרונים]] ו[[פוזיטרון|פוזיטרונים]] שנעצרים בו.
שורה 126:
===ניסוי CMS ===
[[ניסוי CMS]] {{כ}} (Compact Muon Solenoid){{הערה|1=[http://cms.cern.ch/ האתר של ניסוי CMS]}} הוא אחד משני הניסויים הגדולים של LHC. הניסוי בנוי סביב אחת מנקודות האינטראקציה של המאיץ וממוקם בצרפת, סמוך לגבול עם שווייץ. גודלו דומה לגודלו של ניסוי
בדומה לאטלס, CMS מכיל ארבעה חלקים עיקריים:
שורה 139:
[[ניסוי LHCb]] {{כ}} (LHC-beauty){{הערה|1=[http://lhcb-public.web.cern.ch/lhcb-public/ האתר של ניסוי LHCb]}} נועד לבצע מדידות של אירועים בהם נוצרים [[מזון (חלקיק)|מזונים]] מסוג b, המכילים את [[קווארק תחתון|הקווארק התחתון]] (ב[[אנגלית]]: Bottom Quark וגם Beauty Quark, ומכאן השם). הוא נועד לחקור את ההתפרקויות של מזונים אלו ולנסות לשפר את ההבנה של מנגנוני [[שבירת סימטריה|שבירת]] [[סימטריית CP]]. שבירת סימטריית CP מהווה תנאי חיוני בתאוריות המסבירות את ההפרש הגדול בין כמות החומר וה[[אנטי-חומר]] ביקום, הפרש שמקורו בשלב ה[[בריוגנזה]] (באנגלית: Baryogenesis, תהליך היווצרות ה[[באריון|באריונים]]) שהתרחש זמן קצר לאחר [[המפץ הגדול]].
החלקיקים שנוצרים כתוצאה מהתפרקות מזוני b צפויים לנוע בזווית קטנה יחסית לאלומת הפרוטונים, ועל כן הניסוי כולו נבנה לאורך צינור הפרוטונים, ולא מסביב לנקודת האינטראקציה כמו ניסוי
=== ניסוי אליס ===
שורה 150:
[[ניסוי TOTEM]] {{כ}} (Total Cross Section, Elastic Scattering and Diffraction Dissociation) ממוקם על צינור ה[[פרוטון|פרוטונים]] סמוך לנקודת האינטראקציה של ניסוי CMS. הוא מודד את הכמות של הפרוטונים ש[[פיזור|מתפזרים]] בזוויות נמוכות מאוד יחסית לקרן הפרוטונים. TOTEM מורכב מגלאים שמוצבים בסמוך לקרן הפרוטונים. בעת פעולה יציבה של המאיץ, הגלאים מתקרבים עד כדי [[מילימטר]] אחד מהקרן, ופרוטונים שיסטו מהקרן יתגלו בעזרת הגלאים. מדידת הכמות שלהם יכולה לסייע במציאת ה[[נוהר]] (luminosity) - [[שטף]] החלקיקים במאיץ. מדידה מדויקת של הנוהר, שקשור לקצב ההתנגשויות ב-LHC, חיונית לצורך כיול התוצאות של שאר הניסויים. היות שפיזור הפרוטונים תלוי בגודלם, ניסוי TOTEM יכול לסייע גם במדידת [[קוטר]]ו של הפרוטון.
[[ניסוי LHCf]] {{כ}} (Large Hadron Collider forward) ממוקם בסמוך לניסוי
==ישראל ומאיץ LHC==
מאז 1994 השתתפו מדענים ישראלים באחד משני הניסויים המרכזיים של LHC, [[ניסוי
מדינת ישראל, בעיקר באמצעות [[הקרן הלאומית למדע (ישראל)|הקרן הלאומית למדע]], השתתפה במימון בניית גלאי החלקיקים "אטלס", בסכום של כ-10 מיליון דולר. ראש קבוצת המחקר הישראלית בניסוי
כעת שותף הצוות הישראלי בהפעלת הגלאי, בפיתוח גלאים עתידים לשדרוג הגלאי הקיים ובעיקר בניתוח של הנתונים.
שורה 213:
* [http://lhc.web.cern.ch/lhc/ עמוד הבית של ה-LHC]
* [http://public.web.cern.ch/Public/en/LHC/LHCExperiments-en.html הניסויים של מאיץ LHC] {{כ}} ([http://atlasexperiment.org/ ATLAS], [http://cms.cern.ch/ CMS], [http://lhcb-public.web.cern.ch/lhcb-public/ LHCb], [http://aliceinfo.cern.ch/Public/ ALICE])
*[http://pcatdwww.cern.ch/atlas-point1/ATLASview/ACR.htm מצלמת רשת המראה את חדר הבקרה של ניסוי
=== סרטונים (אנגלית) ===
|