מקס סולובייצ'יק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ז'
שורה 1:
[[קובץ:Dr Maksas Soloveičikas.jpg|ממוזער|צילום דף מה[[דרכון]] ה[[ליטא]]י של [[דוקטור|ד"ר]] מקס סולובייצ'יק, 1923-1919 לערך {{ליטאית}}. פרטי הדף: מקום מגורים - קאוּנָס; תאריך [[לידה]] [[19 בנובמבר]] [[1883]], [[גובה]] - גבוה; [[צבע]] [[שיער]] - [[שחור]]; [[צבע עיניים]] - שחור; [[פנים]] - [[מלבן|מלבניות]]; ד"ר לפילוסופיה ושר לענייני [[יהודי]]ם; לאום - יהודי, [[דת]] - יהודי]]
[[קובץ:Editorial staff of Razsvet in Saint Petersburg in 1912.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מערכת "[[ראזסווייט]]" ב[[סנקט פטרבורג]], 1912. יושבים (מימין): מקס סולובייצ'יק (לימים סוליאלי), [[אברהם אידלסון]], [[זאב ז'בוטינסקי]]; עומדים: ארנולד זיידמן, אלכסנדר גולדשטיין, [[שלמה גפשטיין]].]]
ד"ר '''מקס סולובייצ'יק''' (ב[[לשון הקודש]]: מנחם מרדכי; ב[[ליטאית]]: '''Maksas Soloveičikas''' ; בכתיב ארכאי: '''סולוביטשיק'''; לימים '''מנחם סוליאלי;'''{{כ}} [[19 בנובמבר]] [[1883]], [[קובנה]], ליטא [[האימפריה הרוסית|הרוסית]] – [[9 במרץ]] [[1957]], [[ירושלים]], [[ישראל]]) היה מנהיג [[ציונות|ציוני]], חוקר [[תנ"ך]], חבר ה[[סיים (ליטא)|סייםסיימאס]] הליטאי, [[שר]] לענייני יהודים בממשלה [[היסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטאית]], ממייסדי ה"[[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]" ב[[ברלין]], חבר [[ההנהלה הציונית]], מנהל מערכת השידורים ברדיו ב[[ישראל|מדינת ישראל]].
 
== ביוגרפיה ==
שורה 24:
כחבר הממשלה הוא לא הסתפק בהגנה על זכויותיו של ה[[מיעוט]] היהודי בלבד, אלא נטל חלק פעיל בכל עבודת הממשלה ובמיוחד במערכתה הקשה בזירה הבינלאומית להכרת העיר [[וילנה]] כ[[עיר בירה|עיר בירתה]] של ליטא.{{הערה|שם=גרפונקל}}{{הערה|שם=שטעטל}}{{הערה|1=יצוין, כי פולין כבשה את וילנה ב[[אוקטובר]] [[1920]]. כל מאמצי התיווך (מטעם [[חבר הלאומים]], [[אפיפיור|האפיפיור]], ועוד) נכשלו, ווילנה נשארה בתחום שיפוטה של פולין עד לאוקטובר [[1939]], שעה שהסובייטים החזירו את העיר לליטא. כל אותה התקופה שימשה [[קובנה]] כ'בירתה הזמנית' של ליטא, לפי המינוח הליטאי. }}
 
ב[[מאי]] [[1920]] נבחר מטעם הסיעה היהודית (במחוז הבחירה של [[אוטיאן]]) לחבר ה[[סיים (ליטא)|סייםסיימאס]] (הפרלמנט הליטאי) המכונן הליטאי וכיהן בתפקיד זה עד [[1922]].
 
הודות להתמדתו, הצליח להניע את הסייםהסיימאס המכונן הליטאי, בעל הרוב הנוצרי-דמוקרטי, לקבל את שני הסעיפים של ה[[חוקה]] הליטאית שדנו בזכויות המיעוטים, סעיפים שאמנם היו רחוקים מאוד ממה שתבע בשם יהודי ליטא, אך מכל מקום כללו את עיקרי הדברים של אוטונומיה לאומית-פרסונלית (העובדה שבמרוצת הזמן התעלמו הליטאים כליל מתוכנם של שני הסעיפים הללו והפרו אותם באופן הגס ביותר - אין בה כדי לגרוע במאומה מחשיבותם בזמן קבלתם).{{הערה|שם=גרפונקל|ל. גרפונקל, 'ד"ר מכס (מנחם) סולובייצ'יק (סוליאלי)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ב, תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 313-311 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונות 1071-1069).}}
 
השהות בלונדון מאז [[1922]] לא האירה לו פנים. בשל חילוקי דעות קשים עם [[חיים ויצמן|ד"ר חיים ויצמן]], נשיא [[ההסתדרות הציונית העולמית]] דאז, נאלץ אחרי קרוב לשנה וחצי של עבודה בהנהלה הציונית, לפרוש ממנה.{{הערה|שם=גרפונקל}}