כנסיית הדורמיציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 34:
על פי רישומי רשם בית המשפט העות'מאני של ירושלים, לכנסייה ניתן רישיון בנייה בחודש [[מרץ]] [[1901]], וזאת לבקשת השגריר הגרמני, שישב ב[[איסטנבול]]. אישור הבנייה כלל הקמת מבנה שמידותיו 60X60X38 [[מטר]]ים, וגובהו של [[מגדל פעמונים|מגדל הפעמונים]] 47 מטר. כן ניתן היתר לבניית מבנה נוסף בצמוד למבנה זה, שנועד לשמש כבית הארחה למבקרים ולנזירים ששוהים במקום. גודלו של מבנה זה היה 100X93X12 מטר. באישור הבניה נקבע כתנאי, כי בין הכנסייה העתידה לקום על השטח ובין מבנה [[קבר דוד]], תפריד דרך שרוחבה שלושה מטרים ואורכה 55 מטרים.
 
[[אבן פינה|אבן הפינה]] לכנסייה הונחה בטקס חגיגי ב-[[7 באוקטובר]] [[1900]]. תכנון המבנה ובנייתו הופקדו בידי [[היינריך רנרד]] (Heinrich Renard), [[אדריכל]] בעל שם מהארכידוכסות של [[קלן]], שתכנן בניינים בחבל ה[[ריין]]. בתכנון נעזר באדריכל הטמפלרי-ירושלמי [[תיאודור זנדל]]. במהלך עבודות הבניה נתגלו באתר שרידים של כנסייה [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] שזוהתה בשם 'ציון הקדושה' (Hagia Sion). כנסייה זו נהרסה בשנת [[1099]] במהלך [[המצור על ירושלים (1099)|המצור הצלבני על ירושלים]].
 
בתכנון הכנסייה השתמש רנרד בתצלומים מרחוק ובתצלומי פנורמה, על מנת להבטיח יחסים מתאימים בין המבנה העתידי של הכנסייה, חומת העיר העתיקה ומגדל המבנה המיוחס לקבר דוד המלך. רנרד שילב בתכנון הכנסייה מאפיינים של [[אר נובו]], כמו הגג המדורג, ומאפיינים של בניה מקומית, כפי שניתן לראות בכיפת האבן המקומית שסגנונה מקומי-מסורתי. הוא עשה זאת מתוך הערכה לתכונות הדקורטיביות של ה[[אבן ירושלמית]] המשמשת לבניין ב[[ירושלים]].