מליחות (ריכוז מלח) – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:wiki_plot_04.png|שמאל|ממוזער|מליחות [[פני הים]] השנתית]]

ב[[אוקיינוגרפיה]] הצגת המליחות היא מיליסימאלית (בחלקים מאלף (‰ או ppt) ולא באחוזים), שזה בקירוב גרם של מלח לכל ליטר של [[תמיסה]]. בתחומים אחרים משתמשים בניתוח כימי של תמיסות, כך שמליחות מדווחת בדרך כלל ב[[מיליגרם]] לליטר (mg/L) או [[חלקים למיליון]] (ppm). לפני שנת [[1978]], מליחות הוצגה ב-‰, בדרך כלל מבוססת על יחס ה[[מוליכות חשמלית|מוליכות החשמלית]] של הדגימה ל"מי [[קופנהגן]]", מי ים מלאכותיים שיוצרו על מנת לספק "סטנדרט" עולמי. ב-1978, אוקיינוגרפים הגדירו מחדש מליחות ב'''סרגל המליחות הפרקטי''' (PSS) כיחס שבין מוליכות דגימת מי-ים לבין תמיסת [[אשלגן כלורי]]. ליחסים אין יחידות, כך שמליחות של 35 אין פירושה בדיוק 35 גרם מלח לליטר תמיסה.

ייתכן שגישות אזוטריות-לכאורה אלה למדידת ריכוזי מלח נראות כמערפלות שימוש פרקטי בהן, אך יש לזכור כי מליחות הינה סכום משקלים של יסודות שונים רבים ב[[נפח]] מוגדר של מים. המציאות תמיד הייתה שעל מנת לקבל מליחות מדויקת כריכוז ולהמיר אותו לכמות של חומר ([[נתרן כלורי]], למשל) נדרשו ידיעות על הדגימה הרבה מעבר למשקל המוצקים לאחר [[התאיידות]] (שיטה אחת לקביעת "מליחות"). לדוגמה, נפח מושפע על ידי [[טמפרטורה|טמפרטורת המים]]; והרכב המלחים אינו קבוע (למרות שהוא די דומה ב[[אוקיינוס]]ים ברחבי העולם). למים מלוחים מימות תוך-ארציות יכול להיות הרכב ששונה מזה של הים.

מליחות היא גורם [[אקולוגיה|אקולוגי]] בעל חשיבות מרובה, המשפיע על יצורים [[חיים]] רבים החיים במים. כמו כן, מליחות משפיעה על סוגי ה[[צמחים]] שיגדלו במים, או בחלקת קרקע הניזונת ממים (או מ[[מי תהום]]). צמח שהסתגל לתנאי מליחות נקרא [[מורפולוגיה של הצמח - מונחים#צורות_חיים_ושלבי_חיים_של_צמחים|הלופיט]]. [[אורגניזם|אורגנזימים]] (בעיקר [[חיידקים|בקטריות]]) שיכולים לחיות בתנאים של מליחות גבוהה מסווגים כ[[אקסטרמופילים]], [[האלופילים]], ליתר דיוק. אורגניזם שיכול לעמוד בקשת רחבה של תנאי מליחות הוא [[יוריהאליין]].