איוואן פרנקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישור פנימי בשני חלקים זהים |
||
שורה 6:
נולד בכפר נהויביצ'י, אשר ליד [[דרוהוביץ']], [[אוסטרו-הונגריה]], חבל [[לבוב]], שב[[אוקראינה]] של היום, למשפחת איכרים. אביו היה נפח ממוצא [[גרמני]] ושם משפחתו המקורי היה פרנק. אביו ואמו נפטרו בצעירותו. פרנקו למד בבית ספר מקומי וסבל מדיכוי מצד ילדים ממשפחות אמידות. בתקופת בית הספר החל בכתיבה בשפה האוקראינית.
בשנת [[1875]] החל ללמוד ב[[אוניברסיטת לבוב]], בפקולטה לשפה ולספרות של אוקראינה. הוא הצטרף לחוג סטודנטים בשם מוסקבופילים - הקבוצה דגלה בהכרה טובה יותר של התרבות הרוסית וגדולי סופריה. בעיתון של הקבוצה "דרוה" חבר פרנקו והתחיל את פרסומיו הראשונים ב[[אוקראינית|אוקראינה]]. פעילותם של הצעירים בחוג זה הייתה למורת רוחם של זקני החוג שכתבו
כשיצא לחופשי הוחרם על ידי מוסקבופילים ועל ידי לאומנים אוקראינים, כתוצאה מכך, סיים את לימודיו באוניברסיטה רק 15 שנה מאוחר יותר. נאסר פעם נוספת ב-[[1880]] וב-[[1889]] והוחזק שנית באותם תנאים. מאסריו היוו מקור לסיפוריו על עלובי החיים, שחוסר מקורות פרנסה הביאם לידי גנבות ורציחות בבית הסוהר (שמות הספרים הללו ושנת הוצאתם לאור: "דווין", "מולוט" (מקבֶת), "גרומדסקי דרוג" (חבר אזרחי) ב-[[1878]], "סביט" (העולם) ב-1880, "נרוד" (עם) ב-1890). בשנות ה-80 כתב גם סיפורים על חיי ה[[יהודים]], המחפשים אמת. סיפורים אלה זכו לפרסום רב ותורגמו למספר שפות. ב-[[1881]] חזר לנהויביצ'י והחל לכתוב רומן היסטורי בשם "זכר ברקוט" על תקופת [[פלישות הטטרים]]. הרומן זכה לפרס של מגזין בשם "זריה", ועזר לפרסומו ההולך וגדל של מחברו בקרב העם האוקראיני. לאחר מכן תרגם את פאוסט של [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] ואת "דויטשלנד" של [[היינריך היינה
בשנת [[1889]] כתב בעיתון "פרבדה", שהוצא לאור על ידי לאומנים אוקראינים, והקים את המפלגה ה[[סלאבים מזרחיים|רותנית]]-אוקראינית הקיצונית. פרנקו נבחר גם להיות מועמד המפלגה ל[[הפרלמנט האוסטרי|פרלמנט האוסטרי]], אך הפסיד בבחירות. בעקבות פעילות זו נאסר שוב. ב-[[1891]] למד באוניברסיטת [[צ'רנוביץ]] והכין תזה על [[איוואן וישנסקי]], אותה סיים ב[[אוניברסיטת וינה]] תחת הדרכתו של [[וטרוסלב יגיץ']], מומחה לתרבות [[סלאבים|סלאבית]]. ב-[[1894]] התמנה למרצה לספרות אוקראינית ב[[אוניברסיטת לבוב]], אך ניהול המחלקה נמנע ממנו בשל התנגדות חברי סגל אחרים. ב-[[1898]] פרסם מאמרים נגד תורתם של [[קרל מרקס]] ו[[פרידריך אנגלס]], בהם טען שהם מנסים לפתח דת חדשה המבוססת על שנאה של מעמדות חברתיים.
|