הוראת שפה משולבת תכנים – הבדלי גרסאות

המונח CLIL <ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.teachingenglish.org.uk/article/clil|כותרת=CLIL|אתר=TeachingEnglish {{!}} British Council {{!}} BBC|תאריך_וידוא=2016-05-09}}</ref>}}מתייחס ללמידה משולבת של שפה ותוכן (באנגלית – ראשי תיבות של: '''C'''ontent and '''L'''anguage '''I'''ntegrated '''L'''earning). הוא נוצר בשנת 1994 על-ידי דייוויד מארש ואן מאליירס כמתודולוגיה דומה אבל לא זהה ל'[[היטמעות בשפה]]' (Language Immersion) ו'[[הוראה מבוססת תוכן]]' (Content Based Instruction). זוהי גישה ללימוד תוכן באמצעות שפה נוספת (זרה או שנייה), באמצעותה נלמדים גם הנושא וגם השפה. הרעיון של תומכיה היה ליצור "מונח מטרייה" הכולל צורות שונות של שימוש בשפה כאמצעי הוראה.

ברוב השימושים בגישה, נדרש ידע סף בשפה עבור התלמיד. מעבר לכך, הכישורים הנדרשים מהתלמיד הם: למקם את הנושא בהקשר רחב יותר, לדעת לזהות סוגי טקסטים שונים, לזהות מקורות, אוצר מילים, להבין את ההבדל בין תאור לחוות דעת ועוד. יש מקום לשפה הראשונה במהלך השיעורים, בעיקר בתחילת הדרך, כל עוד השימוש בשפת היעד עולה עם הזמן<ref name{{הערה|שם=":0" />}}.

* חמישה סוגים של CLIL: היטמעות מוחלטת, היטמעות חלקית, קורסי מקצעות, שיעורי שפה המבוססים על יחידות תמטיות, ושיעורי שפה עם שימוש רב בתוכן<ref>{{הערה|Ball, P.: 2009, Does CLIL work?, in D. Hill and P. Alan (eds.), ''The Best of Both Worlds?: International Perspectives on CLIL''. (32-43). Norwich Institute for Language Education, Norwich.</ref><ref name}}{{הערה|שם=":2">|{{צ-מאמר|מחבר=Makoto Ikeda|שם=Does CLIL Work for Japanese Secondary School Students?|כתב עת=International CLIL Research Journal|סדרה=Vol 2 (1(|שנת הוצאה=2013}}</ref>}}

* שלושה סוגים של CLIL: היטמעות חלקית, מודולרי לפי נושא (subject-led) ומודולרי לפי שפה (language-led)<ref>{{הערה|Bentley, K.: 2010, ''The TKT Course: CLIL Module''. Cambridge University Press, Cambridge</ref><ref name}}{{הערה|שם=":2" />}}

* שני סוגים של CLIL: שיעורים על פי מקצוע, על ידי מורים למקצועות; ושיעורים על פי שפה, על ידי מורים לשפות<ref>{{הערה|Dale, L. and Tanner, R.: 2012, ''CLIL Activities: A Resource for Subject and Language Teachers''. Cambridge University Press, Cambridge.</ref><ref name}}{{הערה|שם=":2" />}}

מסגרת קונצפטואלית בשם 4C פותחה על ידי דו קויל<ref>{{הערה|Coyle, D. (2005) Developing CLIL: Towards a Theory of Practice, APAC Monograph 6, APAC, Barcelon</ref>}} כדי לתת בסיס לרעיון ש-CLIL מורכב מחלקים שונים, אך חשובים, שמחוברים ותורמים ללמידה מוצלחת:

מבחינת המורה, יש יתרון בכך שהגישה יכולה להרחיב את נושאי הלימוד בהם עוסק המורה, ופותחת לו אפשרות ללמד כל נושא שירצה (בתנאי שיהיה בשפת היעד). מאידך, לפעמים המורים לא בטוחים שיש להם את הידע הנדרש על מנת שיוכלו ללמד תחומים מגוונים בשפה האנגלית. המענה של השיטה לבעיה זו, הוא שהמורים אינם נדרשים להיות מומחים בכל התחומים - גם המורה לומד תוך כדי התהליך. יש ממצאים המוראים ששיתוף פעולה בין מורים לשפות ומורים לתוכן, עשויים לתרום להצלחת הגישה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Keith Kelly|כתובת=http://www.teachingenglish.org.uk/sites/teacheng/files/Language%20teachers%20working%20with%20subject%20teachers%20-%20TE.pdf|כותרת=Collaboration between language teachers and subject teachers|אתר=Teaching English|תאריך=2015}}</ref>}}.

גישה מהסוג הזה זוהתה על ידי [[הנציבות האירופית|הנציבות האירופיות]] כחשובה מאוד מכיוון ש: "כך ניתן לספק הזדמנויות יעילות לתלמידים להשתמש במיומנויות השפה החדשות שלהם עכשיו, במקום ללמוד אותם עכשיו לשימוש מאוחר יותר. זה פותח דלתות בשפות עבור מגוון רחב של לומדים, מסייע בטיפוח ביטחון עצמי בקרב לומדים צעירים וכאלה שלא הגיבו היטב להוראת שפה פורמלית בחינוך כללי. בנוסף, הגישה מספקת חשיפה לשפה מבלי לדרוש תוספת זמן בתכנית הלימודים, דבר אשר יסייע במיוחד בסביבת למידה מקצועית" <ref>{{הערה|[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=COM:2003:0449:FIN:EN:PDF Commission Of The European Communities Promoting Language Learning and Linguistic Diversity: An Action Plan 2004 – 2006]</ref>}}. גישה זו כוללת לימוד מקצועות כמו היסטוריה, גיאוגרפיה ועוד, באמצעות שפה נוספת (לרוב, השפה הנוספת היא אנגלית<ref name{{הערה|שם=":1">|Christiane Dalton-Puffer, Content-and-Language Integrated Learning: From Practice to Principles?, Annual Review of Applied Linguistics (2011), 31, 182-204</ref>}}). הגישה יכולה להיות מאוד מוצלחת בשיפור הלמידה של שפות ונושאים אחרים, ובפיתוח גישה חיובית של עשייה בקרב לומדים צעירים, כלפיי עצמם כלומדי שפה. כתוצאה מכך, הוחלט בנציבות האירופיות לקדם הכשרת מורים "על מנת לחזק יכולות שפתיות בכלל, ועל מנת לקדם הוראה של מקצועות לא-שפתיים בשפות זרות"<ref>{{הערה|[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=OJ:C:2008:320:0001:0003:EN:PDF Journal of the European Union Council Resolution of 21 November 2008 on a European strategy for multilingualism]</ref>}}. באופן כללי, [[הנציבות האירופית]] שמה דגש על השיטה מאז 1995 במאמץ לקדם אותה, כפי שנזכר במסמכי המדיניות (ב1995, 2003, 2005 ו2008).<ref name{{הערה|שם=":0">|Ioannou Georgiou, Sophie, Reviewing the puzzle of CLIL, Elt Journal, 2012, Vol. 66(4), pp.495-504</ref>}}

מחקרים רבים בדקו את התוצאות של לימוד שפה בשיטה זו. באיטליה למשל, נבדקו בתי ספר באיזור [[טרנטינו - אלטו אדיג'ה]] מ2003 עד 2006. לפי הממצאים, הייתה הצלחה עם השיטה כאשר מערכת החינוך תמכה במורים ופעלה בהתאם לקוי היסוד של השיטה הספיציפית באיטליה <ref>{{הערה|[http://www.icrj.eu/11/article7.html A Model for Quality CLIL Provision,Sandra Lucietto, International CLIL Research Journal Vol 1 (1) 2008]</ref>}}. בנוסף, כשמשווים את כישורי הדיבור של תלמידים בתכניות רגילות לעומת תכניות CLIL, נמצאה רמה גבוהה יותר בקרב תלמידים בקבוצה האחרונה <ref name{{הערה|שם=":1" />}}.