סאדיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mr. W (שיחה | תרומות)
Mr. W (שיחה | תרומות)
מ ←‏סאדיזם בתרבות: שייך למזוכיזם
שורה 23:
פרום מדגיש את התלות של הסאדיסט באדם שבו הוא שולט. משום שתחושת הכוח והקיום שלו נובעת בשל עצם שליטתו בזולתו ובלעדיה הוא ירגיש מרוקן, ממוטט ומיואש. סוגים של יחסים אלו לתפיסתו מצויים פעמים רבות ביחסים של מערכות נישואים ובין הורים לילדיהם. עוד הוא מעיר כי לעתים קרובות יחסים אלו מוסווים באהבה, בשפע טוב לב, ובדאגה לזולת. ונטיות אלו מקבלות התרצות (רציונליזציות) שונות. החל מהטיעון שהאדם השולט מאמין שהוא יודע מה טוב לאדם הנשלט יותר ממנו, או שהוא מאמין כי עשה רבות למען האדם הנשלט ולכן "מגיע" לו לשלוט, ועד לסוג התוקפני שבו האדם מונע מ[[נקמה]], ואף מטיעון של [[הגנה עצמית]].‏‏{{הערה|1=‏‏מנוס מחופש, הוצאת דביר, 1992, עמ' 102-103‏‏}}.
 
==סאדיזם בתרבות==
בספרות קיים שימוש נפוץ בסאדיזם, עד ימינו אנו. האזכורים הראשונים המרכזיים לסאדיזם, כאמור, הם בכתבי המרקיז דה-סאד ובספרו של ליאופולד פון זאכר-מאזוך.
 
גם בשירה יש התייחסות ענפה לסאדיזם. סילביה פלאת' משתמשת לעתים בשיריה בתיאורים העלולים לרמוז על סאדיזם (למשל, בשירה "Daddy", בו היא מתארת השתוקקות למגף אכזרי של גרמני). הלהקה [[דפש מוד]] הוציאה ב-1984 את השיר "Master and a Servant". הזמרת ריהאנה הוציאה שיר בשם "S&M".
 
==קישורים חיצוניים==