מרכז קניות – הבדלי גרסאות

מרכזי קניות הם טיפוס מסחר ותופעה עירונית וחברתית הקיימת בעיקר מן המחצית השנייה של [[המאה ה-20]] אולם מקורותיו ההיסטוריים של מבנה התוחם בחובו חנויות רבות תחת קורת גג אחת עתיקים הרבה יותר. הספר "מדריך הרווארד לשופינג"{{הערה|1={{הארץ|[[אסתר זנדברג]]|החיים כקניון (ולהיפך)|153384|18 באפריל 2002|}}}} (2002), שנערך על ידי ה[[אדריכל]] והתאורטיקן [[רם קולהאס]], מסביר את מקורותיו של מרכז הקניות כבר ב[[ארקדה|ארקדות]] המסחריות של [[רומא העתיקה]]. כמו כן נחשבים הבזארים וה[[שוק (מסחר)|שווקים]] המקורים של המזרח התיכון כאבטיפוס מסוים של הקניון המודרני. מרכז הקניות המקורה הראשון היה הבאזר הגדול ב[[איספהאן]], שנבנה ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] ודומים לו נבנו גם ב[[איסטנבול]] ובערים נוספות.

 

 

מקור מרכזי הקניות של סוף המאה העשרים במרכזי הקניות של תחילת המאה העשרים: הפאסאז'ים ב[[פריז]], שאותם תיאר בהרחבה [[ולטר בנימין]], ו[[חנות כלבו|חנויות הכלבו]]. מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], עם תהליך ה[[פרבור]] בערים רבות ועליית תרבות הפרוורים, לצד תפוצת ה[[מכונית|מכוניות]] הרחבה, התפתחה ב[[ארצות הברית]] תרבות מרכזי הקניות - אלה מוקמו בחוצות הערים, ונבנו בצורה של הרחובות הראשיים שהיו קיימים בערים הקטנות בארצות הברית - אולם היו [[תקרה|מקורים]] לחלוטין. הראשון במרכזי הקניות של ארצות הברית היה "מרכז הקניות נורת'גייט" ב[[סיאטל]], שנבנה ב-[[1950]].