ויקיפדיה

מרים ברנשטיין-כהן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סקריפט החלפות (תיאטרון), אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים, {{תמונה להחלפה}}
שורה 1:
[[קובץ:מרים ברנשטיין כהן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מרים ברנשטיין-כהן{{תמונה להחלפה}}]]
[[קובץ:Memorial plaque on the actors Bernstein-Cohen+Michael Gor house in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] על ביתם של מרים ברנשטיין-כהן ומיכאל גור ברח' [[ביל"ו]] 5 בתל אביב]]
'''מרים ברנשטיין-כהן''' ([[14 בדצמבר]] [[1895]], [[קישינב]] – [[4 באפריל]] [[1991]], [[כ' בניסן]] [[תשנ"א]], [[תל אביב]]) [[שחקן|שחקנית]] [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], [[במאי תיאטרון|במאית]], דוקטור לרפואה,.{{הערה| נסים לוי, יעל לוי "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", [[איתי בחור]] - הוצאה לאור, מרץ 2012, עמוד 138}}. [[סופר]]ת, [[משורר]]ת, [[מתרגם|מתרגמת]], [[מרצה]], [[מורה]] ל[[משחק (אמנות הבמה)|משחק]] והיגוי, הייתה השחקנית המקצועית הראשונה ב[[ארץ ישראל]] כלת [[פרס ישראל]], יקירת העיר [[תל אביב]] ומראשונות [[צוותא]], בתו של ד"ר [[יעקב ברנשטיין-כהן]].
 
==ילדותה ונעוריה==
מרים ברנשטיין-כהן, בתו של המנהיג ה[[ציונות|ציוני]] [[רופא|דוקטור]] [[יעקב ברנשטיין-כהן]], נולדה ב[[עיר]] [[קישינב]] שב[[בסרביה]] (אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]; כיום ב[[מולדובה]]) ובילדותה הותקף ביתה (נופצו חלונותיו) במהלך [[פרעות קישינב]], זיכרון שעליו סיפרה לתוכנית "עמוד האש".{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/cgi-bin/galim/concepts/show_concept.pl?act=show_concept&Id=8 פוגרומים]}}.
 
{{ציטוט|תוכן=
אני זוכרת, שלפנות ערב התחילו להתאסף קבוצות של בחורים ממול לבית שלנו. ברחוב בנדרסקיא. משום מה אבא הלך מחלון לחלון והביט החוצה. כשכבר השכיבו אותי לישון, שמעתי ניפוץ של שמשות, ושאלתי את ניאניה, האומנת הרוסיה, מה זה היא אמרה: "תשכבי, תשכבי בשקט; אל תצאי מהחדר" ועוד, וכל השמשות בחדר הגדול נופצו...|מקור=|מרכאות=כן}}
 
בילדותה דיברה מרים [[עברית]], כראוי בבית ציוני, [[רוסית]], שפת השלטון ו[[גרמנית]], שפתה של סבתה שמוצאה היה מ[[לבוב]]. בין השנים [[1907]]–[[1910]] שימש אביה רופא ביישוב היהודי של [[ארץ ישראל]] ומרים למדה ב[[גימנסיה הרצליה]] בעברית. לאחר ששבו לקישינב נשלחה מרים ללמוד בגימנסיה גרמנית, כי הוריה רצו שתשלוט היטב בשפה זו.{{הערה|1=[http://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim99/download/zmanim99-zerzion.pdf התיאטרון הארץ ישראלי - ביוגרפיה של מרים ברנשטיין-כהן]}}.
 
מרים ברנשטיין כהן למדה [[רפואה]] ב[[חרקוב]] ובערבים, בהמלצת [[זאב ז'בוטינסקי]], שהיה ידיד המשפחה, למדה משחק בבית הספר הדרמתי של פאול אלין ולאחר שלוש שנות לימודים התחילה לשחק בתיאטרון סינאלניקוב. לאחר [[מהפכת אוקטובר]], בתקופת [[מלחמת האזרחים ברוסיה]], מאסה ב[[מגפה|מגפות]] ופציעות , לאחר שגויסה ל[[הצבא האדום|צבא אדום]] למלחמה במגפת [[טיפוס הבהרות]] אך בהשתדלותו של הבמאי ניקולאי מרדז'אנוב שוחררה.{{הערה| [[דוד תדהר]], אנצקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך 4, עמוד 1650}}.ועזבה את מקצוע הרפואה לטובת לימודי משחק, תחילה ב[[קייב]] ולאחר מכן ב[[מוסקבה]]. בתקופת לימודיה במוסקבה פגשה את [[נחום צמח]] שהציע לה להצטרף ל[[הבימה]], אך רצונה להמשיך בלימודיה אצל גדולי מורי התיאטרון, כולל [[קונסטנטין סטניסלבסקי]], [[ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו|נמירוביץ'-דנצ'ינקו]], הביא לכך שדחתה את ההצעה. היא הופיעה בהצגות בהיכל מהפכת אוקטובר.
 
== התיאטרון הארץ ישראלי ==
לאחר שלמדה שנה בסטודיו המרכזי של סטניסלבסקי, יצאה מרים ברנשטיין-כהן ב-[[1921]], דרך [[איטליה]], אל [[ארץ ישראל]], שם השתתפה עם [[מאיר תאומי]], [[מנחם בנימיני]] ו[[אליעזר ליאוני]] בייסוד "התיאטרון העברי" ב[[תלבתל אביב]] והייתה לגברת הראשונה של התיאטרון הארץ ישראלי. יחד עם קבוצת שחקנים נוספים העלתה בין השנים 1921 - 1923 הצגות שונות, מרביתן ממקורות רוסיים, אך גם הצגות של [[אוסקר ויילד]], [[אוגוסט סטרינדברג]], [[הנריק איבסן]] ואחרים. בהשפעתה ובהנהגתה יצאה ל[[ברלין]] קבוצה של שחקנים ארץ ישראליים, ללימודי משחק. בברלין פגשו שחקנים יהודים נוספים, שהצטרפו אליהם ואת [[מנחם גנסין]], שפרש מ[[הבימה]] והפך למנהלם כאשר חזרו לארץ ישראל. התיאטרון, שנוסד בברלין ושיחק בארץ ישראל עד [[1927]], נקרא [[התיאטרון הארץ ישראלי]].
 
לאחר חזרת הקבוצה לארץ ישראל והגעתו ארצה של תיאטרון הבימה, התפתח מאבק בין התיאטרונים ובהדרגה מרבית השחקנים הצטרפו להבימה, כולל המנהל גנסין ומרים ברנשטיין-כהן נשארה בודדה. בן זוגה של מרים, [[מיכאל גור]], הוזמן ל[[קובנה]], כדי לייסד שם תיאטרון עברי. בשנים 1927–1935 מרים הופיעה לעתים קרובות בנשפי קריאה ב[[מזרח אירופה]].
שורה 49:
* '''כתבי מרים ברנשטיין-כהן, הוצאת כרמי, 1954.
* '''בעולם ההשליות''': רומן , תל אביב: הוצאת מרים ברנשטיין-כהן, 1961.
* '''אנציקלופדיה תבל ומלואה - תולדות התאטרוןהתיאטרון מראשיתו ועד ימינו''', הוצאת [[מ. מזרחי]], 1962.
* '''כטיפה בים''': זכרונותיה של מרים ברנשטיין כהן כשחקנית וכסופרת, ילדות, בית הספר לדרמה בחרקוב, החלטורות הראשונות, החוג הדרמטי בגימנסיה הרצליה, האופרה הראשונה, הנחת אבן הפינה לתיאטרון הארץ ישראלי ועוד, [[הוצאת מסדה]], 1971.
* '''שורשים במים''': רומן, הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]] ,1976.
* '''דממות - שירים''', ללא ציון המו"ל ושנת ההוצאה.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מרים_ברנשטיין-כהן"