מינואט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 2:
ב[[מוזיקה]], '''מינואט''' הוא [[מחול]] ממקור צרפתי ש[[משקל (מוזיקה)|משקלו]] משולש (3/4) ו[[מפעם|מהירותו]] בינונית. שמו נגזר מן המילים ''minuetto'' ב[[איטלקית]] ו-''menuet'' ,''menu'' ב[[צרפתית]] (קטן, זעיר) ומתייחס לאופי הצעדים הזעירים והמדודים (''pas menus'') הנדרשים לביצועו.
==היסטוריה==
[[
ראשיתו במחצית השנייה של [[המאה ה-17]] כריקוד כפרי בצרפת משם הוא הובא לחצרו של המלך [[לואי ה-14]] ושל האריסטוקרטים האחרים. מצרפת התפשט לחצרותיהם של האצילים בכל רחבי אירופה. מכיוון שכך, המינואט, כריקוד, הפך לסמל של טעם איכותי והוכנס לתוך רשימת הריקודים המובחרים המהווים את ה[[סויטה]]. לבסוף, המינואט הוכנס ל[[פתיחות]], ל[[סונאטה]] ואף ל[[סימפוניה]]. כעבור כמאה שנה, בסוף [[המאה ה-18]], ירדה קרנו של המינואט ו[[בטהובן]] החליף אותו ב[[סקרצו]] בעל האופי הסוער והמסובך יותר. מלחינים החלו כותבים מינואטים עצמאיים שהושמעו בהפסקות בין קונצרטים או בין קטעים של סולנים.
שורה 8:
ריקוד המנואט כתוב בקצב 3.
בתחילה, נכתב המינואט בצורה שניונית (בינארית), כלומר מורכב משני חלקים כאשר כל חלק מושמע פעמיים וגודלו, בדרך כלל, 8 תיבות. הצורה הסכמטית היא א-א ב-ב. אך עם הזמן החלק השני גדל והתרחב בצורת פיתוח של החלק הראשון והשני ונוסף לו חלק שלישי הזהה לחלק הראשון וכך התפתח המינואט לצורה שלישונית. הסכמה הפכה ל- א-א אב-אב א-א
{{ערך מורחב|ערך=[[טריו (צורה)]]}}
הצורה הסכמתית המושלמת הפכה ל-
שורה 21:
* TEACHING MUSICAL APPRECIATION, TERENCE DWYER, OXFORD UNIVERSITY PRESS, 1975.
* אנציקלופדיה למוזיקה, ישראל שליטא, יהושע צ'יצ'יק הוצאת ספרים, תל אביב, 1965.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
[[קטגוריה: מבנים מוזיקליים]]
| |||