סנדרה גילברט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת שדה "כתובית" לשדה "כיתוב" בתבנית#
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{ללא תמונה}}
'''סנדרה מ. גילברט''' (ב[[אנגלית]]: '''Sandra M. Gilbert''',{{כ}} [[27 בדצמבר]] [[1936]]), היא [[פרופסור]] אמריטה לאנגלית ב[[אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס|אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס]], משוררת, חוקרת ומבקרת [[ספרות]] [[פמיניסטית]] אשר זכתה להכרה בינלאומית בזכות שיריה הידועים, כתיבתה הביקורתית, המסתייעת בסקירה היסטורית מקפת ומאמציה החלוציים ליצור [[קאנון ספרותי]] חלופי. גילברט פרסמה עשרות שירים, מאמרים אקדמיים, ספרי עיון ופרוזה.{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/lifestyle/style/sandra-gilbert-susan-gubar-win-national-book-critics-circle-lifetime-achievement-award/2013/01/14/73ef9fa8-5e80-11e2-9940-6fc488f3fecd_story.html Sandra Gilbert, Susan Gubar win National Book Critics Circle lifetime achievement award]}} כתביה הבקורתיים הבוחנים את היצירתיות הנשית בספרות, היוו סוג של אקטיביזם אינטלקטואלי במהלך הגל השני של הפמיניזם, השפיעו על חקר הספרות ועוררו דיון מחודש על ספרות שנכתבה על ידי נשים.
 
==חייה האישיים==
סנדרה גילברט נולדה בשנת 1936, בניו-יורק שבארצות הברית. היא עזבה את עיר הולדתה לקליפורניה בעקבות בעלה המנוח, [[אליוט ל. גילברט]] (Elliot L. Gilbert), שהיה פרופסור וראש החוג לאנגלית באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, והמחבר והעורך של מספר ספרים ומאמרים ביקורתיים.{{הערה|1=[http://www.poetryfoundation.org/bio/sandra-m-gilbert Sandra M. Gilbert] באתר Poetry Foundation}} שנים לאחר מותו הפתאומי, פרסמה גילברט ספר לזכרו הנקרא "'''מוות שגוי: טרגדיה רפואית'''" (1995). הספר משחזר את נסיבות מותו, מהווה כתב אישום על רשלנות רפואית וכולל הספד על בן זוגה המשכיל, לו הייתה נשואה למעלה משלושים שנה. בשנת 1997, כתבה ספר שירה לזכרו הנקרא "'''וולקנו רפאים'''", שהביא לזכייתה ב"פרס פטרסון". גילברט ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם פרופסור [[דייוויד גייל]] (David Gale), מתמטיקאי בעל שם באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הזוגיות של השניים נמשכה עד יום מותו, בשנת 2008.
 
נכון לתחילת שנת 2014, גילברט מתגוררת בברקלי, קליפורניה. היא אם לשלושה ילדים וסבתא לארבעה נכדים.
 
==השכלה והתפתחות מקצועית==
גילברט למדה לתואר ראשון ב[[אוניברסיטת קורנל]], לתואר שני ב[[אוניברסיטת ניו יורק|אוניברסיטת ניו–יורק]] וב[[אוניברסיטת קולומביה]], שם סיימה את הדוקטורט שלה ב[[ספרות אנגלית]], בשנת 1968.
 
היא לימדה במספר רב של קולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. גילברט החלה את דרכה כמרצה זוטר באוניברסיטת קליפורניה, עבדה בהייווארד, [[ויליאמס קולג']], סנט מרי קולג', [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]], [[אוניברסיטת סטנפורד]] וב[[אוניברסיטת אינדיאנה]]. בשנת 1975, הצטרפה לאוניברסיטת קליפורניה כפרופסורית לאנגלית. בשנת 1985, עזבה את [[אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס]], כדי לעמוד בראש המחלקה לאנגלית ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] ובשנת 1989, חזרה לאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס על-פי בקשת האוניברסיטה.
 
כחוקרת בולטת, הוזמנה להרצות בכנסים רבים, ביניהם: כנס על [[אמילי דיקנסון]] באינסברוק, כנס ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] (1990), כנס ב[[אוניברסיטת וושינגטון]] (1992) ועוד'.
 
בשנת 1994, נבחרה גילברט לכהן כסגן נשיא שני של [[איגוד השפות המודרניות]] (Modern Language Association). בשנת 1995, על-פי רוטציה, נתמנה לסגן נשיא ראשון ובינואר 1996, נתמנתה לנשיאת איגוד השפות המודרניות, שנחשב לאיגוד המקצועי והיוקרתי ביותר של חוקרי הספרות. גילברט מונתה כפרופסור אורח באוניברסיטת קורנל, בסמסטר אביב 2007 ובסמסטר אביב 2009, מונתה כפרופסור אורח בתוכנית כתיבה יצירתית ב[[אוניברסיטה של סן חוזה]] (San Jose State University).
 
==שיתוף פעולה עם סוזן גובאר==
{{ספר
|שם=המשוגעת בעליית הגג
שורה 20 ⟵ 38:
|ספר הבא=
|מאת=סנדרה גילברט ו[[סוזן גובאר]]}}
'''סנדרה מ. גילברט''' (ב[[אנגלית]]: '''Sandra M. Gilbert''',{{כ}} [[27 בדצמבר]] [[1936]]), היא [[פרופסור]] אמריטה לאנגלית ב[[אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס|אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס]], משוררת, חוקרת ומבקרת [[ספרות]] [[פמיניסטית]] אשר זכתה להכרה בינלאומית בזכות שיריה הידועים, כתיבתה הביקורתית, המסתייעת בסקירה היסטורית מקפת ומאמציה החלוציים ליצור [[קאנון ספרותי]] חלופי. גילברט פרסמה עשרות שירים, מאמרים אקדמיים, ספרי עיון ופרוזה.{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/lifestyle/style/sandra-gilbert-susan-gubar-win-national-book-critics-circle-lifetime-achievement-award/2013/01/14/73ef9fa8-5e80-11e2-9940-6fc488f3fecd_story.html Sandra Gilbert, Susan Gubar win National Book Critics Circle lifetime achievement award]}} כתביה הבקורתיים הבוחנים את היצירתיות הנשית בספרות, היוו סוג של אקטיביזם אינטלקטואלי במהלך הגל השני של הפמיניזם, השפיעו על חקר הספרות ועוררו דיון מחודש על ספרות שנכתבה על ידי נשים.
 
==חייה האישיים==
סנדרה גילברט נולדה בשנת 1936, בניו-יורק שבארצות הברית. היא עזבה את עיר הולדתה לקליפורניה בעקבות בעלה המנוח, [[אליוט ל. גילברט]] (Elliot L. Gilbert), שהיה פרופסור וראש החוג לאנגלית באוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, והמחבר והעורך של מספר ספרים ומאמרים ביקורתיים.{{הערה|1=[http://www.poetryfoundation.org/bio/sandra-m-gilbert Sandra M. Gilbert] באתר Poetry Foundation}} שנים לאחר מותו הפתאומי, פרסמה גילברט ספר לזכרו הנקרא "'''מוות שגוי: טרגדיה רפואית'''" (1995). הספר משחזר את נסיבות מותו, מהווה כתב אישום על רשלנות רפואית וכולל הספד על בן זוגה המשכיל, לו הייתה נשואה למעלה משלושים שנה. בשנת 1997, כתבה ספר שירה לזכרו הנקרא "'''וולקנו רפאים'''", שהביא לזכייתה ב"פרס פטרסון". גילברט ניהלה מערכת יחסים ארוכה עם פרופסור [[דייוויד גייל]] (David Gale), מתמטיקאי בעל שם באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הזוגיות של השניים נמשכה עד יום מותו, בשנת 2008.
 
נכון לתחילת שנת 2014, גילברט מתגוררת בברקלי, קליפורניה. היא אם לשלושה ילדים וסבתא לארבעה נכדים.
 
==השכלה והתפתחות מקצועית==
גילברט למדה לתואר ראשון ב[[אוניברסיטת קורנל]], לתואר שני ב[[אוניברסיטת ניו יורק|אוניברסיטת ניו–יורק]] וב[[אוניברסיטת קולומביה]], שם סיימה את הדוקטורט שלה ב[[ספרות אנגלית]], בשנת 1968.
 
היא לימדה במספר רב של קולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. גילברט החלה את דרכה כמרצה זוטר באוניברסיטת קליפורניה, עבדה בהייווארד, [[ויליאמס קולג']], סנט מרי קולג', [[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]], [[אוניברסיטת סטנפורד]] וב[[אוניברסיטת אינדיאנה]]. בשנת 1975, הצטרפה לאוניברסיטת קליפורניה כפרופסורית לאנגלית. בשנת 1985, עזבה את [[אוניברסיטת קליפורניה בדיוויס]], כדי לעמוד בראש המחלקה לאנגלית ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] ובשנת 1989, חזרה לאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס על-פי בקשת האוניברסיטה.
 
כחוקרת בולטת, הוזמנה להרצות בכנסים רבים, ביניהם: כנס על [[אמילי דיקנסון]] באינסברוק, כנס ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] (1990), כנס ב[[אוניברסיטת וושינגטון]] (1992) ועוד'.
 
בשנת 1994, נבחרה גילברט לכהן כסגן נשיא שני של [[איגוד השפות המודרניות]] (Modern Language Association). בשנת 1995, על-פי רוטציה, נתמנה לסגן נשיא ראשון ובינואר 1996, נתמנתה לנשיאת איגוד השפות המודרניות, שנחשב לאיגוד המקצועי והיוקרתי ביותר של חוקרי הספרות. גילברט מונתה כפרופסור אורח באוניברסיטת קורנל, בסמסטר אביב 2007 ובסמסטר אביב 2009, מונתה כפרופסור אורח בתוכנית כתיבה יצירתית ב[[אוניברסיטה של סן חוזה]] (San Jose State University).
 
==שיתוף פעולה עם סוזן גובאר==
שיתוף הפעולה בין סנדרה גילברט לסוזן גובאר, פרופסור לאנגלית ול[[לימודי נשים]] באוניברסיטת אינדיאנה, תופס מקום מרכזי בחקר הספרות הפמיניסטית עד היום. השתיים נפגשו בראשית שנות השבעים באוניברסיטת אינדיאנה, שם לימדו סמינר משותף. המפגש הוביל לכתיבת ספרן הראשון, "[[המשוגעת בעליית הגג]]" (1979) The Madwoman in the Attic , שנחשב פורץ דרך וסימן את ראשית המחקר הפמיניסטי הספרותי והאקדמי בכלל. ספרן בוחן את [[ספרות ויקטוריאנית|הספרות הוויקטוריאנית]], מנקודת מבט פמיניסטית ומאפשר דיון מקיף בסוגיית קריאה ו[[כתיבה נשית]]. במחקרן, חזרו גילברט וגובאר לאחור וקראו קריאה מחודשת ושונה את כל הקאנון של המאה ה-19. השתיים הראו את ההבדלים בין קריאתן, לקריאה המקובלת עד לעליית הפמיניזם. "'''המשוגעת בעליית הגג'''" היה מועמד ל[[פרס פוליצר]] היוקרתי ולפרס "[[ארגון מבקרי הספרים הלאומי]]" (National book Critics Circle). ההשפעה המכרעת של הספר נובעת מהיקף הדיון של גילברט וגובאר. המגוון הרחב של תחומי המחקר שלהן, והמעורבות הרבה של שתיהן במחקר הספרותי של תרבויות שונות, [[ז'אנר]]ים וצורות כתיבה מגוונים, הפכו את "המשוגעת בעליית הגג" לספר יסוד.