יהודה חיים חזן – הבדלי גרסאות

חזן נולד במושבה במזרח אירופה. כל אחיו מתו בילדותם ממחלות שונות והוא נשאר בן יחיד. נישא למלכה. בנם [[יעקב חזן]], הפך לימים ליו"ר [[מפ"ם]]. חזן למד בליטא ב[[ישיבת וולוז'ין|בישיבת וולוז'ין]] אצל הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק|חיים סולובייצ'יק]] והוסמך לרבנות. עוד בהיותו בישיבה למד שפות זרות והתעניין בספרות חיצונית. עזב את הישיבה והחל להתפרנס כמורה לשפה העברית. לפי תיאורי בנו, המשיך להיות שומר מסורת, אבל הקל במילוי המצוות. הדבר גרם לכך שהקהילה המקומית דחתה אותו מבחינה חברתית. מסיבה זו עבר ב-1903 עם אשתו ובנו מ[[ליטא]] ל[[ורשה|וורשה]]. שם המשיך להתפרנס כמורה לעברית ונבחר על ידי ציוני ורשה כציר [[הקונגרס הציוני העולמי השישי|לקונגרס הציוני השישי]] [[הקונגרס הציוני העולמי השביעי|והשביעי.]] הרעיונות הטריטוריאליסטים לא היו מקובלים על ידי שאר משפחתו של חזן. אמו התנגדה להם כל כך, עד שהחליטה לעזוב את משפחתה ולעלות לא"י.

חזן נמנה עם מקימי יט"א. בפתיחת [[הקונגרס הטריטוריאליסטי הראשון]] טען כי ההתיישבות בארץ ישראל היא חסרת סיכוי ומבוססת על התגנבות ושוחד. חודשיים לאחר הקמת ההסתדרות הטריטוריאליסטית באוגוסט 1905, פרסם חזן קול קורא<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יהודה חיים חזן|שם=קול קורא|כתב עת=ההסתדרות הארצית היהודית, ורשה|כרך=אצ"מ, A36 תיק a53|שנת הוצאה=תשרי תשס"ו}}</ref> בו הגדיר את מערכת היחסים בין הטריטוריאליסטים לתנועה הציונית. לפיו, הטריטוריאליסטים פרשו מן התנועה הציונית מכיוון ש[[הקונגרס הציוני]] שלל מהם את הזכות להביע ולהגן על דעותיהם. הוא טען כי הציונות כבר לא עונה על צרכיו של העם היהודי ולכן החליטו הטריטוריאליסטים לפרוש מן ההסתדרות הציונית ולהקים גוף נפרד. לפיו, לכל חבר ביט"א הזכות לגבש דעה חופשית בנוגע לציונות ולהמשך ההשתייכות לתנועה הציונית. דבר זה מעיד על הסובלנות של יט"א כלפי הציונות. '''הם לא שללו אותה, אלא ביקשו למצוא אלטרנטיבות נוספות לאור מצבה העגום והמחמיר של יהדות מזרח אירופה.'''

הטריטוריאליסטים האמינו שבעיות העם היהודי כה קשות, עד שיש למצוא כל מקום בו ניתן יהיה להקים מדינה וכך להציל את היהודים. לפיהם, רוב היהודים לא יגיעו לארץ החדשה מתוך בחירה, אלא מכורח הנסיבות. הטריטוריאליזם אינו מתנגד לרעיון הציוני ורואה עצמו כממשיך דרכו.

== הערות שוליםשוליים ==