מרוץ סמכויות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Uziel302 העביר את הדף מירוץ סמכויות לשם מרוץ סמכויות: במקביל להחלפות הבוט |
מ הגהה |
||
שורה 3:
==רקע: הסמכויות==
בישראל, קיימות שתי סוגי ערכאות העוסקות בעניינים הנוגעים לגירושים, בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה.
לפי סעיף 1 ל[[חוק שיפוט בתי דין רבניים]], נישואים וגירושים של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נמצאים בסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים. בתי הדין מוסמכים לדון גם בעניינים שונים הנלווים לגירושים ו'כרוכים' עם תביעת גירושין, אך בנושאים אלו קיימת סמכות מקבילה למערכת האזרחית, ובפרט לבית המשפט לענייני משפחה. העניינים העיקריים המצויים בסמכות מקבילה של הערכאות הם: [[מזונות]] האישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
תתכן הבחנה בין הערכאה הדנה לבין הדין שלפיו תדון. בהתאם לסימן 51 לדבר המלך במועצתו, בענייני המעמד האישי יחול הדין האישי (הדתי). כך למשל, מזונות הם חלק מענייני המעמד האישי, ועל כן, גם בית המשפט לענייני משפחה, כאשר הוא דן בתביעת מזונות, אמור להחיל את הדין הדתי. מאידך, חוקים טריטוריאליים (אזרחיים) כדוגמת [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]], עוסקים בנושאים שבסמכות בתי הדין, וממילא מחייב גם אותם. ב[[בג"ץ בבלי]] פסק [[נשיא בית המשפט העליון]] [[אהרן ברק]], כי פרט לענייני המעמד האישי, על בית הדין תמיד להחיל את הדין האזרחי. למרות זאת, במקרים רבים בתי הדין פוסקים לפי ה[[הלכה]] תוך התעלמות מהוראות חוק אזרחיות{{מקור}}. כמו כן, ההחלה של הדין המהותי היא שונה{{הבהרה}}. בנוסף, הערכאות השונות אוטונומיות ביצירת סדרי דין - אופי הראיות הנדרש להוכחת טענות ואופן הגשתן. ההבדלים בסדרי הדין עשויים להשפיע על תוצאתו, וככאלה מהווים חלק
==
כאשר בני זוג נמצאים במצב העלול להוביל לגירושין, ובהגיעם למסקנה כי אין מנוס אלא לפנות לערכאה משפטית, ינסה כל אחד מהצדדים לפתוח את המאבק בעמדת פתיחה שתהיה נוחה לו. [[עורך דין|עורכי דין]] העוסקים בענייני אישות מנחים את לקוחותיהם בבחירת הערכאה המועדפת ומייעצים להם למהר ולהגיש את התביעה לאחת משתי הערכאות, לפני שיוקדמו בידי בן/בת הזוג. התפיסה הרווחת היא שלבעל, או לבן הזוג המעוניין בהתמשכות הקשר הזוגי, עדיף שעניינו ידון בפני בית הדין הרבני, ואילו לאישה, או לבן הזוג המעוניין בפירוק מהיר של המשפחה, עדיף שעניינו ידון בפני בית משפט למשפחה.
שורה 16:
==הלכת מרוץ הסמכויות==
ב"פרשת 15 הדקות"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/08/580/000/p06/08000580.p06.htm בג"ץ 58/08]}} קבע בית המשפט מבחנים לעניין מרוץ הסמכויות. המבחן החשוב ביותר לקביעה היכן יידון סכסוך שהוגשו בעניינו תביעות לבית הדין ולבית המשפט הוא המבחן הכרונולוגי, היינו: הערכאה אשר אליה הוגשה התביעה בראשונה, תהיה הערכאה שתדון בעניין. [[בית הדין הרבני הגדול]] פסק שתביעות המוגשות באותו יום הן דינן כתביעות שהוגשו בעת ובעונה אחת, ואז יקדם
# '''האם תביעת הגירושין שהוגשה כנה?'''
# '''האם נעשתה כריכה כדין?''' - האם מדובר בנושאים הניתנים לכריכה? למשל מזונות ילדים וברית מילה אינם ניתנים לכריכה. האם התבצעה כריכה מפורשת?
# '''האם הכריכה עצמה כנה?''' -
אם התשובה לאחת השאלות היא שלילית, לא תינתן עדיפות לתביעה המוקדמת בבית הדין.
בית הדין הרבני הגדול פסק שבאופן דומה חל מבחן הכנות גם על תביעות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, כך שתביעה מוקדמת שאינה כנה לא תזכה לעדיפות. אולם בג"ץ, בפרשת 15 הדקות, דחה גישה זו וצמצם את הכנות הנדרשת בהגשת תביעה לבית משפט, כך שרק במקרה של חוסר תום לב דיוני, לרבות בהמצאה מאוחרת של מסמכי התביעה לנתבע, יש מקום להעניק את הסמכות לבית הדין למרות שהתביעה בבית המשפט לענייני משפחה הייתה מוקדמת יותר.
| |||