התחיה – הבדלי גרסאות

עמידתו של הליכוד מאחורי מנהיגו במהלך המשא ומתן שקדם להסכם השלום, כאשר ברור היה כי המדובר בויתור טריטוריאלי, הביאה לשבר אידאולוגי. שניים מחברי הכנסת של הליכוד, [[גאולה כהן]], הפעילהאשר הייתה פעילה במחתרות ה[[לח"י]] וה[[אצ"ל]], ו[[משה שמיר]], הסופר ואיש [[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]], ייצגו את הקו הבלתי מתפשר. במהלך כהונת הכנסת התשיעית, לאחר כריתת [[הסכמי קמפ דייוויד]], ב-[[18 בספטמבר]] [[1978]], אשר התייחסו אף אל מתן "אוטונומיה" ל[[פלסטינים]], וחתימת חוזה השלום עם מצרים, ב-[[26 במרץ]] [[1979]] שהפך את הוויתור הטריטוריאלי בסיני לעובדה, הלך השבר האידאולוגי בתוך הליכוד וגדל. רבים ממצביעי הימין האידאולוגי חשו כי בגין ותומכיו אינם מייצגים אותם יותר.