הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל עולה כיתה"

נוספו 588 בתים ,  לפני 4 שנים
עריכה
(עריכה)
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=21.06.2016}}
'''ישראל עולה כיתה''' או '''התכנית ללמידה משמעותית''' היא רפורמה של [[משרד החינוך]] שמטרתה ליצור לומדים סקרנים, היודעים להשיג ידע, לעשות בו שימוש, ובעלי כישורי עבודת צוות.{{דרוש מקור}}
 
התכנית הוצגה לראשונה ב-[[5 בספטמבר]] [[2014|2014,]] בתקופת כהונתו של [[שי פירון]] כ[[משרד החינוך|שר החינוך]]. היא נועדה לכל מגזרי החברה החל מ[[גן ילדים|גן הילדים]], בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים והתיכונים בישראל כמו גם למורים. הרפורמה מיושמת בהדרגה משנת הלימודים [[ה'תשע"ה|תשע"ה]]{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2014-7-4-9-1-47.htm חוזר מנכ''ל תשעד/7(ד), כ"א באדר ב' התשע"ד, 23 במרץ 2014]}} וממשיכה גם תחת [[הממשלה ה-34]].{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-1/HoraotKeva/K-2016-9-2-3-1-54.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממאי 2016]}}
 
==עיקרי התכנית==
===בתי ספר תיכוןתיכוניים===
המקצועותחלק ממקצועות החובה ירוכזו על פי אשכולות:
*אשכול [[עברית]] הכולל לשון וספרותו[[ספרות]]. הציון לאשכול משותף אך כל תחום נבחן בנפרד.
* אשכול ידע העם, מדינה ועולם-[[הוראת ההיסטוריה בישראל|היסטוריה]] ו[[הוראת אזרחות ואזרחותבישראל|אזרחות]].
 
* אשכול מורשת ותרבות הכולל [[תנ"ך]], [[תורה שבעל-פה|תו"שבע,]] [[מחשבת ישראל]] ולימודי דתות. {{ש}}
* [[אנגלית]] ו[[מתמטיקה]] לא יכנסו לאשכולות. {{ש}}
ל[[תעודת בגרות]] יהיה זכאי מי שיצבור 21 [[בחינת בגרות|יחידות לימוד]]. אולם אם בעבר נדרשו לכך 15 שאלונים לאחר הרפורמה בלבד10. על התלמיד מוטלת חובת בחירה במקצוע בהיקף של 5 יח"ל. התלמידים יבחנו בשאלוני הבגרות רק על 70% מהידע הנלמד,  וב % 30 הנותרים הציון יתקבל מעבודת מחקר או חלופה דומה, כדוגמת יצירת ערך [[ויקיפדיה|בויקיפדיה]]. בנוסף לכך, בחינות הבגרות החיצוניות(ה70%) יתקיימו אך ורק לכיתות י"א י"ב. התלמידים מחוייבים במסגרת הרפורמה להשתתף 3 שנים במסגרת ה[[פרויקט מחויבות אישית|מחויבות האישית]] כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "[[פרויקט מחויבות אישית|מעורבות חברתית]]"). בשונה מלפני הרפורמה ישנן דרכים רבות ומגוונות להיבחנות לתעודת הבגרות: עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות , בחינות מתוקשבות, בחינות שטח וכיוצ"ב. בנוסף לכך מועדי ההיבחנות יהיו בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.
 
==== בחינות בגרות ====
טרם הרפורמה, התבססו ציוני הבגרות של תלמידים כמעט בכל המקצועות על בחינות פנימיות וחיצוניות בכתב, כאשר משקלן של כלל הבחינות הפנימיות בציון היה לשווה למשקלן של כלל הבחינות החיצוניות. כמו כן, בחלק מהמקצועות התבסס חלק מן הציון (לרוב 20%) על הערכה חלופית כגון בחינה מעשית, בחינה בעל פה או עבודת חקר, שנבדקו בד"כ הן ע"י מורי בית הספר והן ע"י משרד החינוך. במגרת הרפורמה הוחלט לצמצם את מספר הבחינות שאליהן ייגש כל תלמיד ולהפחית את משקלן בציון של בחינות חיצוניות בכתב: בכל מקצוע, יבחנו התלמידים בבחינות בכתב (חיצוניות ופנימיות) רק על 70% מהחומר הנלמד,  ואילו בקיאות התלמידים בשאר החומר תיבדק בהערכה חלופית שלה יינתן ציון פנימי בלבד. כון הוחלט לגוון את השיטות האפשריות להערכה חלופית ולכלול בהן, בין היתר, עבודות חקר, פרויקטים, תלקיט, תיקי עבודות, בחינות מתוקשבות ובחינות שטח. בנוסף, תלמידים יורשו לגשת לבחינות הבגרות החיצוניות אך ורק במועדי בקיץ י"א, חורף י"ב וקיץ י"ב.
 
'''התנאים לקבלת תעודת בגרות'''
*משרד החינוך ינפיק את התעודה כולה. בתי הספר ישגרו את כל הציונים הבית ספריים החל מכיתה י'.
'''מעורבות חברתית וקהילתית במהלך שנות התיכון'''
 
התלמידים מחויבים במסגרת הרפורמה להשתתף במשך שלוש שנים במסגרת ה[[פרויקט מחויבות אישית|מחויבות האישית]] כתנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות (מה שמכונה "מעורבות חברתית"), לפי הפירוט הבא:
 
*כיתה י' - התחייבות ל-60 שעות מחויבות אישית ו-30 שעות פעילות קבוצתית.
 
===בתי ספר יסודיים===
בתי ספר יסודיים ציבוריים יחליטו עצמאית כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם. בתי הספר יקבעו מה וכיצד ללמד ברבע מהשעות העומדות לרשותם. עיסוק בתחום מסוים יורחב או ישולב בתכנית הלימודים לפי החלטת בית הספר. בתי הספר יתאימו צרכים מיוחדים לפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה{{דרושה הבהרה|סיבה=}}. בנוסף, בכל שכבות הגיל הלמידה תהיה טכנולוגית (בבתי הספר יתווספו מחשבים ומקרנים). כך שהמורה וספרי הלימוד לא יהיו מקור המידע המרכזי, אלא תיווצר למידת עמיתים ושימוש באינטרנט. התלמידים יוכלו ללמוד בכל זמן ובכל מקום. 
 
==תגובות לתכנית==